במשך שני עשורים משמשים תצלומי לוויין כחלון הראייה של הציבור למקומות בלתי נגישים – מחשיפת הברחות נפט בצפון קוריאה ועד לתיעוד קברי אחים בבורונדי. מאז פרוץ העימות הצבאי, החלון הזה נסגר. חמש ספקיות לוויין אמריקניות הגבילו את הגישה לתמונות ברזולוציה גבוהה של איראן וסביבתה, צעד המשפיע ישירות על היכולת של גופי תקשורת לבצע עבודה עיתונאית עצמאית, כך פורסם היום (חמישי) ב"ניו יורק טיימס".
3+"שליטה בתריס"אינה שיטה חדשה. כבר ב-2001, במהלך הפלישה לאפגניסטן, רכשה ארה"ב את כל זכויות השימוש בתמונות לוויין מסחריות כדי למנוע דליפת מידע. כיום, החוק האמריקני מאפשר לממשל להורות לחברות פרטיות להגביל גישה לנתונים בעתות מלחמה או משבר.
הלחץ מופעל גם בערוצים כלכליים. ממשל ארה"ב הוא הלקוח הגדול ביותר של חברות אלו, כאשר חלקן מפיקות עד 59% מהכנסותיהן ממגזרי הביטחון והמודיעין. ריהאן פרייס, מייסדת שותפה בחברה ללא מטרות רווח בתחום הלוויינות, מציינת כי הלחץ הכלכלי כיום עולה על כל לחץ משפטי שהיה בעבר, שכן החברות אינן יכולות להרשות לעצמן לאבד חוזים ממשלתיים.
3+הצורך הביטחוני מגיע בעקבות מחיר דמים: מאז תחילת המלחמה, שבעה חיילים אמריקנים נהרגו במתקפות כטב"מים וטילים על בסיסים במפרץ, שלפי דיווחים התבססו על מידע מאיראן שהגיע מלוויין סיני.
בשל כך, המגבלות התרחבו מעבר לאיראן: צילומים של בסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה נמנעו לאחר התרסקות מפציץ B-52, בדומה למגבלות על מיקומים כמו ג'יבוטי, קפריסין, כרתים ודרום סודן. בנוסף, חברות סיניות החלו אף הן לסרב לבקשות של עיתונאים לקבלת נתונים רגישים מאזורי מלחמה.
3+חברות כמו "פלאנט לאבס" היו היחידות שעדכנו את הלקוחות על אובדן הגישה והבהירו כי פעלו בתיאום עם גורמי ביטחון לאומי. מנגד, ויליאם ב. אדקינס, סגן מנהל המשרד הלאומי לסיור, הודה במרץ 2026 כי הממשל סיפק לחברות "הנחיות לגבי אזורים רגישים". נכון ל-1 ביולי 2026, הגישה הוחזרה בחלקה, אך איים במצר הורמוז, ישראל, ירדן ורוב מדינות המפרץ נותרו חסומים.
על אף המגבלות, עיתונאים פיתחו שיטות לעקיפתן: שילוב צילומים מחברות אירופיות ואסיאתיות, הצלבת נתונים עם מעקב טיסות וספינות, ושימוש בנתונים מנאס"א וסוכנות החלל האירופית. עיתונאים מדגישים כי העבודה כרוכה בבחינת סיכונים ביטחוניים ללוחמים ופליטים לפני כל פרסום. התחום נמצא בנקודת מפנה, כאשר מגזינים עסקיים באירופה כבר מתכננים להשיק לוויינים עצמאיים עד 2028, מהלך שעשוי לערער את המונופול הממשלתי על המידע מהחלל.
