נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצית השבוע מחדש את הוויכוח על גרינלנד בפסגת נאט"ו באנקרה. לאחר שבחצי השנה האחרונה הנשיא היה עסוק בזירה האיראנית, זירה שעל פי אירועי הלילה (בין שלישי לרביעי) עדיין פעילה, טראמפ חזר לעסוק במהלך שיספח לשטח ארה"ב את האי הגדול בעולם.
3+מנהיג העולם החופשי הביע את רצונו לסיפוח האי עוד במהלך כהונתו הראשונה, אך המצב כעת השתנה כאשר האזור הארקטי הפך לזירת תחרות מרכזית בין ארצות הברית, רוסיה וסין. בנאומו באנקרה נימק טראמפ את עמדתו בכך שגרינלנד היא צורך אסטרטגי עבור ארצות הברית. הוא הצביע על הפעילות הרוסית והסינית הגוברת באזור, וטען כי האי קשור ישירות לביטחון הלאומי האמריקאי.
התגובה הדנית הייתה מהירה. ראש הממשלה, מטה פרדריקסן, הבהירה כי יש לכבד את ריבונותה של דנמרק, והבהירה כי גרינלנד "אינה למכירה" וכי עתידה יוכרע אך ורק על ידי תושביה. נוסף על כך, קופנהגן השקיעה מאמצים כבירים כדי להוכיח את מחויבותה לביטחון באזור הארקטי ולהיענות לדרישות נאט"ו וארצות הברית. במהלך השנה וחצי האחרונות הקצתה דנמרק למעלה מ-40 מיליארד קרונות דניות (כ-6 מיליארד דולר) לחיזוק ההגנה על גרינלנד והאזור הארקטי.
3+הנאום של טראמפ הוכיח כי המאמצים של דנמרק אינם מאמצים מספקים מבחינתו. גם לאחר שהדנים הקימו תשתיות צבאיות לקליטת מטוסי קרב מסוג F-35, כמו גם הרחבת נמלים ובסיסים צבאיים וחיזוק הנוכחות הקבועה של כוחות מזוינים באזור הארקטי, הנשיא נשאר בעמדתו ולא יוותר בקלות על שליטה מלאה בגרינלנד.
הסיבה לכך הינה משום שחשיבותו של גרינלנד נובעת לא רק מהיותו האי הגדול בעולם, אלא גם ממיקומו האסטרטגי ומאוצרות הטבע העצומים שבו. כאשר מסתכלים על הגלובוס במבט מלמעלה, ניתן לראות שהים הארקטי נמצא בשליטה גיאוגרפית של רוסיה, שנהנית מחופש פעולה מוחלט באזור, אותו היא חולקת בנוסף עם הסינים, ללא כל גורם שמפריע להן. בעזרת שליטה מלאה בגרינלנד, טראמפ מעוניין לשנות את המצב ולערער על השליטה הרוסית באזור.
3+בנוסף, גרינלנד מחזיקה בעתודות משמעותיות של מתכות נדירות החיוניות לתעשיות הטכנולוגיה, האנרגיה והביטחון, כמו גם בפוטנציאל מבטיח של נפט וגז. נתונים אלו הפכו את האי למוקד של תחרות עולמית על משאבים ארקטיים אסטרטגיים.
חזרתה של גרינלנד לקדמת הבמה בפסגת נאט"ו באנקרה חושפת כי הסוגיה אינה עוד רק מחלוקת בין ארצות הברית לדנמרק, אלא הפכה לסמל לשינויים רחבים יותר בסדר הבינלאומי. מחד גיסא, ארצות הברית רואה באזור הארקטי זירת תחרות מרכזית מול רוסיה וסין, ומאידך גיסא, דנמרק רואה בהגנה על ריבונותה חלק מההגנה על הסדר הבינלאומי המבוסס על כיבוד גבולות והחוק הבינלאומי.
