רגע לפני סגירת הרשימות הגדולות בבחירות לכנסת, אנו עדים לתופעת "טורניר המדינות הקטנות" – שברי מפלגות ומועמדים חדשים, או כאלו שנפלטו מהמערכת בעבר, המנסים כעת לחזור לגלגל הפוליטי. ניתן להשוות זאת לסיום טורניר גביע העולם של FIFA, שאחריו מתחילה ההתארגנות לטורניר CONIFA (ארגון המדינות הקטנות והמיעוטים שאינן חברות ב-FIFA), המהווה זירה לשחקנים משניים יותר.

המרדף אחרי מנדט מדומיין
מה שמרתק במיוחד הוא בחינת פרופיל המועמדים וקהל היעד שלהם. בבחינת הרקע של הדמויות המשתתפות בטורניר ה'מפלגות הקטנות', בולטת כמות חסרת פרופורציה של מועמדים המכוונים לקבוצה מצומצמת של "דתיים ליברלים". אל הקבוצה הזו פונים דמויות כמו עופר וינטר, משה פייגלין, יולי אדלשטיין, חילי טרופר, שבות רענן ועליזה בלוך – כולם חובשי כיפות או כיסויי ראש, לצד יועז הנדל ואיילת שקד המחזרים אחרי אותם "לייטים".
במשך שנה וחצי פמפמה התקשורת את הנרטיב על "אותם 5 מנדטים של ציונות דתית ליברלית" שיכריעו את הבחירות. תחילה האמינו שנפתלי בנט ידע להביא אותם, וגם אביגדור ליברמן הקים מטה דתי-לאומי והציב מועמד דתי ברשימתו. אולם, איש מעולם לא בדק מהו גודלו האמיתי של פלח שוק זה. הספוילר הוא שמדובר בפחות מאחוז אחד מהבוחרים; לקבוצה זו יש משקל סגולי גבוה בתקשורת ובארגונים, אך כוחה האלקטורלי הוא בקושי מנדט אחד (כ-40,000 קולות).

הנתונים המצורפים מציגים את מספר הקולות שקיבלה רשימת 'איילת שקד בראשות הבית היהודי' בבחירות 2022 ב-38 הישובים המרכזיים שלה. למרות נוכחות במעוזי הציונות הדתית כמו ירושלים, פתח תקווה ורעננה, היא השיגה פחות ממנדט, כששאר הקולות התפזרו על פני כ-1,150 יישובים נוספים. מי שבונה על קולות אלו בלבד עשוי להתאכזב, שכן כדי להיכנס לכנסת נדרשים כ-160,000 קולות, מה שמחייב גיוס של עוד מעל 100,000 בוחרים נוספים.
