בסוף השבוע האחרון שודרה באולפן שישי כתבת פרופיל ארוכה על גדי איזנקוט. כתבה מפרגנת. יח"צ מתוקתק היטב. קמפיין מלטף מבית ערוץ 12. כמו שרק הם יודעים. כזו שנועדה להציג לציבור אלטרנטיבה לראשות הממשלה.

ודווקא שם, בתוך האריזה היפה, צריך להקשיב למילים, שם יצאה האמת החוצה. יורם כהן ראש השב"כ לשעבר והשותף החדש במפלגה של איזנקוט אומר את זה פשוט מאוד. יורם כהן. כן לא טעיתם. יורם כהן מדבר על ממשלת מיעוט, רק שמשום מה, המראיין לא עצר ושאל את השאלה שכל צופה בבית שאל את עצמו.
ממשלת מיעוט בתמיכת מי? אז הנה התשובה. איזנקוט בונה על תמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות. על מנסור עבאס. על אחמד טיבי. כי אין קסמים בפוליטיקה.
ממשלת מיעוט לא עומדת לבד, היא נשענת על מפלגות מבחוץ. מישהו מבחוץ צריך לתת לה את האצבעות בכנסת.

וזו לא פליטת פה. זו תוכנית עבודה. כי גם גדי איזנקוט בעצמו כבר דיבר על זה. וזה מאוד מעניין לגבי איזנקוט. הוא מנסה לייצר מסך עשן, לא להעביר מסר ברור. אבל יש גורמים פוליטיים שאיתם הוא יודע היטב להציב קווים אדומים. אז בואו נעשה סדר. עם נתניהו והמחנה הלאומי – לא. אבל ממשלת מיעוט שתלויה בתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות- כן.
אז למה לטשטש? למה לעטוף את זה במילים יפות? אחדות מזוייפת- מאוחדים רק בלי יותר ממיליון מצביעי ליכוד. תגידו לציבור את האמת לפני הבחירות, לא אחריהן. כי כבר ראינו בעבר פוליטיקאים שמכרו לציבור דבר אחד לפני הבחירות זה נגמר עם קואליציה עם מנסור עבאס. וראש ממשלה עם שישה מנדטים.

ועכשיו, אחרי השבעה באוקטובר אנחנו נכנסים לאותו לופ פוליטי מסוכן. קואליציה שנשענת על מפלגות ערביות תסיים את העבודה בלבנון? בעזה? ממשלה כזו תתקוף באיראן? אז מילה לאותם פוליטיקאים. הציבור זוכר. הטריק הזה לא עובד פעמיים.
