accessibility-icon
share-icon
צילום: קנבה
צילום: קנבה

500,000 מרגלים: כך מצליח המשטר הכושל בעולם להחזיק מעמד

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני כשעה

5

15

like

0

dislike

קובה ניצבת על סף קריסה כלכלית תחת מצור וסנקציות אמריקאיות • בהיעדר בעלי ברית שיצילו את המצב, המשטר הקומוניסטי מצליח לשרוד בזכות מערך מעקב הדוק ויד ברזל השולטת בכל היבט בחברה - ממרכזי ספורט ועד אולמות קונצרטים • מנגנוני המודיעין, שהוקמו בהדרכת הק.ג.ב והשטאזי, מדכאים כל איום על המערכת החד-מפלגתית • ארגוני זכויות אדם מעריכים כי ישנם יותר מ-1,000 אסירים פוליטיים באי


רוצה שנקריא לך?

מגישים

ביום חמישי האחרון חסמו כוחות הביטחון של קובה יותר מתריסר פעילים וחברי אופוזיציה מלהשתתף בחגיגות יום העצמאות של ארה"ב באמצעות מעצרים ומעצרי בית, זעאת לפי שגרירות ארה"ב בהוואנה. אירוע זה מתרחש על רקע מחסור חסר תקדים בדלק ובמזון בסיסי לצד הפסקות חשמל רצופות. תופעות אלו ערערו את השיטור הפוליטי והובילו לפריצתן של מחאות ספורדיות בחודשים האחרונים. המדינה אמנם כמעט משותקת לחלוטין, אך המשטרה עדיין שומרת על יכולת מלאה לקטוע הפגנות ולבצע מעצרים מיידיים, כך דווח אתמול (שבת) ב"וול סטריט ג'ורנל" .

maximize-image
images-count7+
נשיא קובה מיגל דיאס-קאנל | צילום: שאטרסטוק

מערך המעקב הקהילתי והממשלתי בקובה חודר לכל שכבות האוכלוסייה ומנטרל התארגנויות אזרחיות בשטח. גלגל שיניים מרכזי במערכת זו הוא "הוועדות להגנת המהפכה", שרשתן פרוסה באלפי בניינים ורחובות ברחבי האי. אף על פי שהוועדות איבדו מכוחן לעומת ימי הזוהר שלהן, המבנה שלהן הכולל נשיא, משגיחים ומארגנים פוליטיים-אידיאולוגיים, עדיין מעודד אזרחים לרגל זה אחר זה ולדווח על גילויי התנגדות.

יאסר סוזה, המנהל ארגון צדקה בסנטיאגו דה קובה המספק מזון ותרופות לשכבות החלשות ביותר, מתאר את המצב ומספר כי הם יודעים בדיוק מי נכנס, מי יוצא, איך האנשים חיים, מה הם עושים וממה הם מתפרנסים.

maximize-image
images-count7+
הוואנה, עיר הבירה של קובה | צילום: Shutterstock

לצד המעקב האזרחי, משרד הפנים מהווה את ליבת המשטרה הפוליטית. המשרד מפעיל רשת עצומה של סוכנים סמויים בלבוש אזרחי ומודיעים המסתננים לתנועות מחאה ולקבוצות עצמאיות כמו קולקטיבי אמנות.

אנריקה גרסיה, מרגל קובני לשעבר שערק לארה"ב, מספר כי הממשלה אף פרסה סוכנים בבתי קולנוע כדי לוודא שאף אחד לא צועק סיסמאות נגד השלטון. גרסיה מעריך כי כיום פועלים כ-140,000 אנשי ביטחון מדינה וכחצי מיליון מודיעים, רשת עצומה עבור מדינה של כ-9 מיליון תתושבים. לאורך השנים גייס המערך חפרפרות כמעט בכל דרג של מערכת הביטחון האמריקאית ובקבוצות הגולים בפלורידה, ואף בנה רשת ריגול במדינות מתפתחות כדי לקדם מהפכות.

maximize-image
images-count7+
נשיא קובה מיגל דיאס-קאנל | צילום: שאטרסטוק

הפיקוח ההדוק אינו פוסח גם על מוסדות החינוך ומקומות העבודה. ארגוני סטודנטים הנשלטים על ידי אגף הנוער של המפלגה מפקחים על התנהגות התלמידים בכל דרגי החינוך, ומענישים על אי-השתתפות בפעילות פוליטית. ארגונים אלו נועדו לזהות גילויי התנגדות ולמנוע קריאת ספרים אסורים או האזנה לשירים מוחרמים.

סוזה נזכר שבתחילת שנות ה-2000, במהלך לימודיו באוניברסיטה בסנטיאגו דה קובה, משגיחי בתי הספר וידאו שאיש לא יקשיב לצמד הראפ המחאתי הפופולרי "לוס אלדיאנוס", שחבריו חיים כיום בגלות. באותם ימים הצעירים החליפו ביניהם דיסק-און-קי בחשאי כדי להאזין למוזיקה האסורה.

maximize-image
images-count7+
מרגל, אילוסטרציה | צילום: קנבה

במקביל, איגודי עובדים בשליטת המפלגה ומערך המודיעין מנטרים את מקומות העבודה. מאחר שמרבית הקובנים עובדים בחברות ממשלתיות, פיטורים משמשים כלי יעיל לענישה ושליטה חברתית. בוריס גונזלס, שפוטר מתפקידו כפרופסור בשנת 2015 בשל כתיבת בלוגים ביקורתיים, מספר כי יש מגוון רחב של שיטות נגד מתנגדים. גונזלס מעיד כי ישן בתאי מעצר כ-20 פעמים, וכי כאשר מתנגדי משטר מתכננים לעזוב את המדינה, אנשי הביטחון מחכים להם בשדה התעופה ולוקחים אותם לתחנת המשטרה כדי שיפספסו את הטיסה.

בתחום המדיה והתקשורת, חברת התקשורת הממשלתית המונופוליסטית, Etecsa, משתפת פעולה ישירות עם סוכנויות הביטחון. החברה מאזינה לשיחות ומבצעת ניתוחי ושיבושי אינטרנט באזורי מחאה כדי למנוע מתנועות אזרחיות להתארגן ולהתרחב. בהיעדר אינטרנט ביתי יציב, רוב הקובנים נאלצים להסתמך על סמארטפונים בעלות גבוהה כדי להישאר מחוברים.

maximize-image
images-count7+
אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

למערך המודיעין הקובני שורשים היסטוריים עמוקים. הוא הוקם תחת הדרכת הק.ג.ב הסובייטי והשטאזי המזרח-גרמני, ונודע באימה שהוא מטיל כדי לדכא כל איום על המערכת החד-מפלגתית. מנגנון זה סייע למפלגה הקומוניסטית לשרוד את קריסת חומת ברלין בשנת 1989 ואת פירוק ברית המועצות בשנת 1991, בניגוד לציפיות העולמיות שקובה תהיה הדומינו הבא שיפול.

להיבט הגיאוגרפי יש משקל רב בהישרדות זו, שכן היותה של קובה אי מאפשר לממשלה להכיל ולבלום טוב יותר השפעות חיצוניות. באופן מסורתי, קובנים שאינם מרוצים מהמשטר בוחרים לעזוב את האי למיאמי או למקומות אחרים במקום להישאר ולהתעמת עם השלטון.

maximize-image
images-count7+
אילוסטרציה | קרדיט: קנבה

הגעת האינטרנט לסמארטפונים בשנת 2018 שברה את מונופול המידע של המדינה. עם זאת, כלי התקשורת הרשמיים נותרו המקור המרכזי לרבים בשל איסור גורף על סיקור הפגנות ורדיפת עיתונות עצמאית. מידע עצמאי מופץ בעיקר על ידי אזרחים שמפרסמים סרטונים ברשתות החברתיות, ולעיתים נעצרים על פגיעה בביטחון המדינה, או משתמשים בחיבורי VPN כדי לעקוף את החסימות.

לפני חמש שנים הרעידו את האי מחאות נוער המוניות, שבהן השיר "מולדת וחיים" הפך להמנון והוביל לכליאת מאות סטודנטים שדרשו חופש ביטוי. כיום אזרחים מסתכנים במעצר וקנסות רק על השמעתו. בשנה שעברה, מנהיגי נוער מטעם המפלגה היו חיוניים בפירוק מחאות סטודנטים נגד התייקרות חבילות הגלישה.

maximize-image
images-count7+
רחובות קובה | צילום: שאטרסטוק

ארגון זכויות האדם "קובלקס" תיעד בארבע השנים האחרונות 663 מקרים של מעצרי בית שרירותיים נגד פעילים, עיתונאים עצמאיים וקרובי משפחה של אסירים פוליטיים. קלמנטה מורגדו, תושב הוואנה, מציין כי בשל הסיכון הגבוה למעצרים, בלילה יש עוצר לא מוכרז בעיר.

מנגד, פקידי ממשל קובנים דוחים דרך קבע את ההאשמות על הפרת זכויות אדם ומגדירים אותן כמסע הכפשה פוליטי של ארה"ב. לדברי המרגל לשעבר גרסיה, מנגנון הביטחון והמודיעין של הוואנה נשחק כיום יחד עם המדינה כולה, אך הוא שומר על יכולתו הדיקטטורית לדכא מחאות בשטח ולעצור במהירות מפגינים שמזוהים מיד לאחר מכן.

עקבו אחרינו גם ב-Google News