הסכם המסגרת שנחתם בין ישראל ללבנון בשבוע שעבר ממשיך להסעיר את ארץ הארזים, ומתדלק את המתיחות הפנים לבנונית. ההסכם מכה בחיזבאללה: הוא קובע שצבא לבנון יפעל לפירוק הארגון מנשקו, מגביל את הזרמת הכספים אליו וכולל הכרה לבנונית בישראל. הצעדים מרחיקי הלכת האלה מאלצים את ראשי מדינת לבנון להצדיק את עצמם בפני הציבור.

נשיא לבנון ג'וזף עאון נמצא בימים האחרונים במסע פגישות אינטנסיבי, במטרה לגייס תמיכה ציבורית למהלכי הממשלה ולהציג חזית של קונצנזוס סביב ההסכם. בפועל, לצד ההתנגדות של חיזבאללה ותומכיו השיעים, עאון נהנה גם מתמיכה רחבה מצד חלקים גדולים בציבור הלבנוני.
בפגישה עם עורכי דין בכירים, שקטעים ממנה פורסמו ברשתות, אמר עאון:
"יש לנו מעל 4,000 הרוגים. 97 אחוזים מהם הם שיעים. מדוע? האם אין להם זכות לחיות? חוץ מזה יש מיליון, או מיליון וחצי, שישנים ברחובות. האם אין להם זכות לחיות? האם זה לא הספיק לנו?".

בהתייחסות רחבה יותר לרוח ההסכם הוסיף הנשיא כי "נמאס לנו, ואני בטוח שרוב העם הלבנוני תומך בעקרון של ריבונותה החופשית של המדינה, ותומך במה שאנחנו עושים עכשיו, כי הם רוצים לסיים את הצרות".
גם ראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם, התגייס למשימה. בריאיון מקיף שהעניק אתמול הוא עבר סעיף אחר סעיף בהסכם, השיב לביקורת והסביר לציבור הלבנוני את ההיגיון שמאחוריו.

"לשתי ההרפתקאות של מלחמות התמיכה (בעזה ובאיראן), ולתוצאותיהן האסוניות, (חיזבאללה) קוראים 'ניצחונות'. איך? לא ברור לי. אם לא מדובר באסונות, אפשר לקרוא לזה 'נכבה'".
ובתוך כך, היום הגיע לביירות גם שר החוץ הסורי, אסעד א־שיבאני, ונפגש עם נשיא לבנון, ראש הממשלה ובכירים נוספים. בסיום הפגישות הודיעו הצדדים על הקמת ועדת שיתוף פעולה משותפת בין לבנון לסוריה. למשטר הסורי הנוכחי יש חשבון פתוח עם חיזבאללה. א־שיבאני עצמו נמנה עם הג'יהאדיסטים שנלחמו בחיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה.

ההסכם שמוצג כצעד היסטורי לריבונות לבנון מתגלה בשטח כקו שבר עמוק כזה שמאחד חלקים מהמדינה סביב רעיון של שינוי, אך מצית מחדש את המאבק על עצם זהותה של לבנון.
