איראן מתמודדת עם אחד ממשברי הסביבה החמורים בתולדותיה. תופעת שקיעת הקרקע, שבעבר הייתה מוגבלת לאזורים בודדים, הפכה בשנים האחרונות למשבר לאומי רחב היקף המאיים על תשתיות, ערים שלמות ואף על עתיד משק המים במדינה. כך עולה מדוח חדש של מרכז המחקר של הפרלמנט האיראני, שפורסם בעיתון "שרק".

על פי הנתונים, כ-39 מיליון בני אדם – כמעט מחצית מאוכלוסיית איראן – חיים כיום באזורים שכבר נפגעו משקיעת קרקע או נמצאים בסיכון ממשי להיפגע ממנה בעתיד. התופעה משתרעת על פני כ-185 אלף קמ"ר, שהם כ-11% משטחה של המדינה.
בדוח מזהירים כי מדובר במשבר שכבר אינו מוגבל למספר מישורים או אזורים מבודדים. "שקיעת הקרקע הפכה למשבר לאומי המאיים על ביטחונה הטריטוריאלי של איראן ועל יכולתה להמשיך ולהתפתח", נכתב.
היקף הפגיעה עצום: יותר מ-380 ערים וכ-9,200 כפרים נמצאים באזורים שבהם הקרקע כבר שוקעת או צפויה לשקוע בשנים הקרובות.
לפי הדוח, הגורם המרכזי לתופעה הוא שאיבת יתר של מי תהום במשך שנים, כאשר הבצורת הממושכת והירידה בכמות המשקעים רק מחמירות את המצב. ככל שמאגרי מי התהום מתרוקנים, שכבות הקרקע נדחסות והאדמה שוקעת – תהליך שכמעט בלתי אפשרי להפוך לאחר שהחל.

המשמעות חורגת הרבה מעבר לשינוי בנוף. שקיעת הקרקע מסכנת כבישים, מסילות רכבת, רשתות מים, גז, חשמל ותקשורת, מאיימת על מבני מגורים ועל אתרי מורשת היסטוריים, ועלולה לגרום לנזקים כלכליים כבדים, לירידת ערך נכסים, לפגיעה באיכות המים ואף לעידוד הגירה מאזורים שנפגעו.
אחד ממוקדי הדאגה המרכזיים הוא מחוז טהרן, הנחשב לאזור שנפגע בצורה החמורה ביותר. לפי הדוח, כ-1,630 קמ"ר – כ-12.5% משטח המחוז – כבר סובלים משקיעת קרקע. מוקדי הסיכון הבולטים נמצאים במישור וראמין, בדרום-מערב המחוז, בכמה מרובעי הבירה ובערים הסמוכות אסלאמשהר, שהריאר ומלארד.
במרכז המחקר של הפרלמנט תולים את האחריות בעיקר בתלות ההולכת וגוברת של הבירה במי תהום. בתחילת העשור הקודם סיפקו מי התהום כרבע מצריכת המים של טהרן, אולם כיום הם מהווים כ-45% מהאספקה. הערכות אחרות מצביעות על תלות גבוהה אף יותר, שלפיה כמעט שני שלישים ממי השתייה של העיר נשאבים ממאגרי מי התהום.

הדוח מתפרסם על רקע אזהרות חוזרות של הרשויות באיראן מפני החרפת משבר המים. לאחר שש שנות בצורת רצופות, ירידה חדה בכמות המשקעים והידלדלות מקורות המים המתחדשים, גובר החשש כי המשך שאיבת היתר יוביל להאצת שקיעת הקרקע – ולנזקים שעלולים להיות בלתי הפיכים עבור חלקים נרחבים במדינה.
