מה שמתרחש לנגד עינינו אינו הליך משפטי – זהו ניסיון הפיכה זוחל המבוצע על ידי חבורה שמתנהגת כאחרוני העבריינים, תוך ניצול ציני ובוטה של סמכויות שלטוניות. מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של "תיאטרון אבסורד" מסוכן, שבו הגורם שאמור להיות שומר הסף הפך למחריב הדמוקרטיה והצדק.
2+העובדות זועקות לשמיים: שופטי ההרכב בתיק 4000 הבהירו בכתב ובאופן שאינו משתמע לשני פנים – סעיף השוחד קרס. במערכת משפט נורמלית, התובעת הכללית הייתה מרכינה ראש, מודה בטעות ומושכת את הסעיף המופרך.
אך גלי בהרב-מיארה אינה מתנהגת כמשפטנית, אלא כפעילה פוליטית במדים של יועצת. ההחלטה שלה להותיר את סעיף השוחד על כנו, בניגוד מוחלט לעמדת השופטים, היא יריקה בפרצופו של הצדק ובוז מוחלט למוסד השיפוטי.
2+מדוע היא עושה זאת? התשובה פשוטה ומזעזעת: זהו מצוד. "מצוד נתניהו" שהחל בימי אביחי מנדלבליט לא נועד להגיע לחקר האמת, אלא להפיל ראש ממשלה מכהן באמצעים משפטיים לאחר שהכישלון להפילו בקלפי הפך לצורב מדי.
היועמ"שית הנוכחית היא רק המבצעת של המדיניות הזו, שחקנית על לוח שחמט פוליטי שמטרתה אחת – המשך הרדיפה בכל מחיר, גם במחיר של החרבת אמון הציבור במערכת המשפט.
2+התנהלותה של הפרקליטות והעומדת בראשה מוכיחה מעל לכל ספק: המערכת רקובה מהיסוד. כשאנחנו רואים את ההתעקשות הפושעת הזו על סעיפי אישום ריקים מתוכן, אנחנו מבינים שהרפורמה המשפטית היא כבר לא "אופציה" – היא צו השעה, היא אוויר לנשימה עבור מדינה שחבורת פקידים מנסה לחנוק את רצון בוחריה.
אי אפשר לעבור עוד לסדר היום על התנהלות לעומתית כזו. יועצת משפטית שפועלת ממניעים פוליטיים ומנהלת "מצוד" אישי ואידיאולוגי נגד נבחרי ציבור היא סכנה ברורה ומיידית למשטר הדמוקרטי. הפתרון היחיד הוא הדחה מיידית של היועצת המשפטית לממשלה וניקוי אורוות יסודי בפרקליטות. הגיע הזמן להפסיק לפחד מהם ולהתחיל להגן על המדינה מהם. אם לא נפרק את הדיקטטורה המשפטית הזו עכשיו, המושג "צדק" יישאר רק זיכרון רחוק בהיסטוריה של ישראל.
