accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

החוקר שהקדיש את חייו לאיתור נאצים גילה סוד מבעית של אימו

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני שעתיים

16

like

0

dislike

ההיסטוריון הגרמני הנודע פרופ' יורגן פאלטר, שביסס את הקריירה שלו על חקר רישומי המפלגה הנאצית, נדהם לגלות את שמה של אימו המנוחה בתוך מאגרי המידע הרשמיים של ה-NSDAP • הגילוי המטלטל מנפץ שמונים שנה של סוד משפחתי כמוס, והופך למקרה המייצג שלב חדש ונוקב בחברה הגרמנית - שבו הארכיונים הדיגיטליים מאלצים את האזרחים להתעמת עם האמת על אבותיהם


רוצה שנקריא לך?

מגישים

מדען המדינה הגרמני הנודע, פרופ' יורגן פאלטר, הקדיש את מרבית הקריירה המקצועית שלו לחקר רישומי החברים במפלגה הנאצית, אולם מוקדם יותר השנה הוא נחרד לגלות את שמה של אימו המנוחה בתוך מאגרי המידע הרשמיים של ה-NSDAP. הגילוי המטלטל, שהתרחש בעקבות השקתם של מנועי חיפוש חדשים בעיתונות הגרמנית, חשף סוד כמוס שאימו שמרה מפני משפחתה לאורך כל חייה, והפך לסיפור המייצג של שלב חדש ונוקב בעימות של החברה הגרמנית עם עברה, כך פורסם היום (ראשון) ב-CNN.

maximize-image
images-count2+
היטלר בוועידת המפלגה הנאצית בשנת 1934 | צילום: שאטרסטוק

פאלטר, פרופסור מחקר בכיר באוניברסיטת יוהנס גוטנברג במיינץ ומחבר הספר "חבריו למפלגה של היטלר", בדק בעבר את מסמכי הדה-נאציפיקציה של אימו בארכיונים המקומיים. באותם שאלונים הרשמיים שמולאו עבור כוחות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה, היא סווגה כ"נקייה מאשמה" – סטטוס ששקר לגביו גרר עונש מאסר. אולם, כאשר כלי תקשורת מובילים בגרמניה העלו לרשת מאגרים הניתנים לחיפוש, מצא פאלטר כי אימו הצטרפה למפלגה בשנת 1940, כשהייתה בת 23.

פאלטר תיאר את תדהמתו העמוקה מהממצאים: "בהתחשב באופייה, במנטליות שלה ובעמדותיה הפוליטיות כקתולית ליברלית, זה היה בלתי נתפס בעיניי שהיא תצטרף למפלגה הנאצית בשנת 1940 בגיל 23. אבל זה מתועד בכרטיסיית האינדקס, מה שמעיד על כך שהיא כנראה אכן הייתה חברה".

maximize-image
images-count2+
אדולף היטלר, מנהיג גרמניה הנאצית | צילום: שאטרסטוק

החוקר הסביר כי הרישום נשמר כסוד מוחלט, שאילו נחשף בזמן אמת, היה מחרב את עתידה המשפחתי: "שמה מעולם לא הוזכר בהקשר זה בתוך המשפחה. אילו אבי, שהיה מאורס לה באותה תקופה, היה מגלה זאת – הוא, כמתנגד נחרץ ללאומנות-הסוציאליסטית שנאסר בעבר על ידי הגסטפו, היה ככל הנראה מנתק את האירוסין".

הרישומים ההיסטוריים אינם מספקים את המניע להצטרפות, אך פאלטר מבהיר בספרו כי לתאריכים יש משמעות מכרעת להבנת ההקשר: "לפני 1933, ההצטרפות נבעה ככל הנראה מתוך שכנוע אידאולוגי. לאחר 1933, עם הקמת הרייך השלישי, היו אופורטוניסטים רבים שהצטרפו למפלגה מסיבות אנוכיות: כדי לזכות בקידום, להשיג יתרונות כלכליים, או כדי להגן על בן משפחה". כרטיסי המידע הללו ניצלו ברגע האחרון בשלהי המלחמה, כאשר הנאצים ניסו להשמיד אותם במפעל נייר ליד מינכן, אך בעל המפעל שכנע את הצבא האמריקאי בחשיבותם.

maximize-image
images-count2+
הצורר הנאצי אדולף היטלר | תמונה: רוני שוטצר, פלאש 90

לפני מספר חודשים הארכיון הלאומי של ארצות הברית העלה לרשת מיליוני כרטיסי חבר מקוריים ששרדו את המלחמה. בעקבות המהלך, מגזינים ועיתונים גרמנים בולטים כמו "דר שפיגל" ו"די צייט" הנגישו את המידע לציבור הרחב באמצעות מנועי חיפוש מהירים, תחת כותרות המפצירות בקוראים לחקור את העבר הנאצי של סביהם. המהלך זכה להיענות חסרת תקדים, ומערכות העיתונים קיבלו אלפי פניות מאזרחים שגילו לפתע קרובי משפחה ברשימות.

המשמעות האמיתית של חשיפת המאגרים נוגעת ישירות במושג הגרמני "Vergangenheitsbewältigung" – ההתמודדות הלאומית עם העבר. בעוד שבעשורים הקודמים התמקדה גרמניה בהנצחה ממלכתית ומוסדית, כמו פרויקט אבני הנגף "שטולפרשטיינה" ברחובות אירופה, בתוך התא המשפחתי נשמרו סיפורים מרוככים שהציגו את הסבים כקורבנות או כחסידי אומות העולם – תופעה שתועדה במחקר הסוציולוגי "סבא לא היה נאצי" משנת 2002.

עקבו אחרינו גם ב-Google News