מירוץ הגיוס של מפלגות השמאל לקראת בחירות 2026 ממשיך במלא עוזו: ב"דמוקרטים" מתכוננים לפריימריז, ובנט ואיזנקוט מודיעים בכל יום על מצטרף נוסף לשורותיהם, אך מאחורי כל אלו, נמצאים. אלו ש"מתחממים על הקווים".
הערב (שלישי) עלה במהלך התוכנית "שבע" בהנחיית שלזינגר וברדוגו שם נוסף שעתידו הפוליטי עדיין לוט בערפל – שר האוצר לשעבר, משה כחלון. הפרשן הפוליטי חשף במהלך התוכנית כי כחלון בודק אפשרות להצטרף למפלגתו של גדי איזנקוט: "כחלון חייל של הדיפסטייט שנים רבות, הוא אמר בפודקאסט שיצטרף למפלגתו של איזנקוט".
מתחמם על הקווים
מפרסומים שונים, נראה כי שר האוצר לשעבר מחפש בית פוליטי חדש כבר תקופה ארוכה – ומחוזר לא פחות מכך: כבר בספטמבר האחרון, פרסם לראשונה ברדוגו כי בנט ביקש מכחלון להפגש עמו. במהלך הפגישה, נשאל כחלון על כוונותיו הפוליטיות העתידיות.
משה כחלון אישר אז לחדשות 14 את עצם קיום הפגישה כמו גם את בקשתו של בנט, אך ביקש שלא לדבר על תוכן הפגישה. למרות זאת, ניתן להניח כי הם דיברו על שיתופי פעולה כאלו ואחרים. בשיחות עם מקורבים, טען שר האוצר לשעבר כי הוא "ליכודניק ונשאר ליכודניק".
כחלון וארדן בוחנים הקמת מפלגה חדשה וריצה עצמאית
באפריל האחרון פרסם לראשונה כתבנו בכנסת על מגעים שמתקיימים בין שני שרים בכירים לשעבר, חברי מפלגת הליכוד, שמחפשים את דרכם חזרה לפוליטיקה: גלעד ארדן שסיים לאחרונה תפקיד של שגריר ישראל בארה"ב וכיהן בעבר כשר לביטחון פנים ובעוד שלל תפקידים במפלגת הליכוד, וכמון כחלון.
השנים כבר הודיעו כי הם מתכוונים לחזור לפוליטיקה. על השולחן היו מספר אופציות שונות, אך כעת הם בודקים את האפשרות של ריצה משותפת תחת מפלגת ימין חדשה. כזכור, השניים הכחישו את הידיעה.
ההסתבכויות של כחלון
בסוף החודש שעבר, מצא את עצמו שר האוצר לשעבר במרכזה של סערה ציבורית, לאחר שהודה והורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית) בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך. ההרשעה הגיעה במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, כחלון עודכן בתחילת שנת 2022 בדבר אי סדרים מהותיים בסניף נצרת של החברה. למרות זאת, הוא לא פעל להבאת מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה והציבור, כנדרש בחוק. רק כחמישה חודשים לאחר מכן, הוצגו הממצאים לדירקטוריון והחברה דיווחה לציבור.
מכה לשר לשעבר: משה כחלון הודה והורשע בפרשת "יונט קרדיט"
בעקבות הפרשה, התפטר כחלון מתפקידו זמן קצר לאחר חשיפת הדברים. בהתאם להסדר הטיעון, הצדדים ביקשו לגזור עליו עונש מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקלים חדשים והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים מיום גזר הדין.
הפרקליטות הדגישה כי המסר העולה מההרשעה הוא חד וברור: נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות חבים חובה לא רק לחברה, אלא גם לציבור המשקיעים ובעלי המניות. ציבור זה נשען על המידע שמפרסמת החברה לצורך קבלת החלטות השקעה מושכלות.
