ריי קורצווייל כבר מזמן אינו עוד חוקר באקדמיה. מי שחזה בדיוק מרשים את מהפכת האינטרנט, את פריצת הסמארטפונים ואת הזינוק המטאורי של הבינה המלאכותית, נחשב בעיני רבים לנביא הטכנולוגי של העידן המודרני.
כעת, כשהוא בן 78, קורצווייל מציב את היעד המרתק הבא של האנושות, ולפי הניתוח שלו שהוצג בריאיון לטוני רובינס, הוא קרוב בהרבה משחשבנו. לפי התחזית הנועזת שלו, בעוד שנים ספורות בלבד נגיע לקו פרשת מים שבו קצב הפיתוחים הרפואיים יעקוף את קצב ההזדקנות הביולוגי שלנו. הטענה לא חדשה, אך כעת העתידן מפיץ אותה ברחבי העולם.
במרכז התיאוריה של קורצווייל עומד המושג "מהירות בריחה מאריכות ימים", כדי להבין את הרעיון, כדאי להביט על המצב הנוכחי שבו אדם עדיין "מאבד זמן" מבחינה ביולוגית. גם אם הרפואה המודרנית משתפרת ומעניקה לנו עוד כמה חודשים של תוחלת חיים בכל שנה, הגוף שלנו עדיין מזדקן מהר יותר משהמדע מצליח לפצות עליו.
1+קורצווייל מעריך כי סביב שנת 2032 היחס הזה יתהפך לחלוטין. בנקודה זו, על כל שנה קלנדרית שאדם יחיה, עולם המדע והרפואה יצליח להוסיף לו בחזרה שנה שלמה של תוחלת חיים, ובהמשך אף יותר מכך. אין מדובר בהבטחה קסומה לחיי נצח מיידיים, אלא במצב שבו המדע פשוט רץ מהר יותר מהזמן.
קורצווייל מסביר כי טכנולוגיית ה-AI תאפשר לקצר דרמטית את תהליך גילוי התרופות והטיפולים הרפואיים. במקום שנים ארוכות ומייגעות של ניסויים במעבדות, מחשבי-על מסוגלים כעת לסרוק מיליוני ואפילו מיליארדי אפשרויות בתוך פרקי זמן קצרים בהרבה. המערכות הללו מריצות סימולציות ביולוגיות מורכבות ומזהות מועמדים מבטיחים לטיפול במהירות חסרת תקדים, מה שיוצר אפקט של טורבו עבור המחקר הרפואי.
1+בשנים האחרונות החלו חברות ביוטכנולוגיה מובילות לפתח טיפולים חדשניים שמטרתם לבצע "תכנות תאי מחדש". מדובר בניסיון מרתק לאפס תאים מבוגרים ולהחזיר אותם למצב צעיר ובריא יותר. אחד הניסויים המסקרנים והמבטיחים ביותר בתחום זה כיום מתמקד בשיקום תאים בעין, במטרה לטפל במחלות מורכבות כמו גלאוקומה ופגיעה בעצב הראייה, מתוך תקווה שבהמשך ניתן יהיה להשליך את ההצלחה הזו על איברים נוספים בגוף.
עם זאת, בקהילה המדעית הרחבה מדגישים כי הדרך אל היעד עודנה ארוכה ומפותלת, ומבקשים לצנן מעט את ההתלהבות. החוקרים מסבירים כי הניסויים שנערכים כיום הם ראשוניים ביותר ומטרתם המרכזית היא לבדוק בטיחות ולשלול סכנות, ולא להוכיח שהטיפול מסוגל לעצור את ההזדקנות בגוף האנושי כולו. מעבר לכך, גם אם יימצאו פריצות דרך נקודתיות במעבדה, הנגשת הטיפולים הללו לכלל האוכלוסייה בצורה בטוחה וזולה תדרוש זמן רב, כך שהם לא בהכרח יהיו זמינים במהירות לכולם.
