בזמן שלבנון נמצאת במוקד תשומת הלב העולמית, צה"ל המשיך לתקוף שם במהלך סוף השבוע. לאחר שורת תקיפות בדרום לבנון ובבקעת הלבנון, בתגובה לנפילת חיילנו ביום שישי, יש עכשיו רגיעה יחסית בלבנון ביממה האחרונה. אבל במקום אחד עדיין נרשמת מתיחות – רכס עלי טאהר האסטרטגי, שצופה על העיר נבטיה, שבו נמצאת מפקדה תת קרקעית חשובה של חיזבאללה.
1+בתוך כך, סוף שבוע סוער בלבנון גם בזירה הפוליטית. בזה אחר זה יוצאים פוליטיקאים מכל קצוות המערכת ומציפים את התקשורת בראיונות ובהצהרות, ברקע ההתפתחויות הביטחוניות והדיונים על עתידה של המדינה. ופיק ספא, מבכירי חיזבאללה וגיסו של חסן נסראללה, נחשב לאחת מהדמויות האלימות והמשפיעות בארגון, ומי שמופקד על הטיפול ביריבים מבית. בריאיון שהעניק בסוף השבוע הוא הצהיר שוב שאין סיכוי שחיזבאללה יתפרק מנשקו, ואף הצהיר: "אם הדור הנוכחי לא יצליח לפלוש לגליל, זה לא אומר שלא יהיה דור טוב מאיתנו שיפלוש לגליל".
היום נפתח בשווייץ המשא ומתן בין איראן לארצות הברית, ובביירות מתקשים להסתיר את המבוכה. עצם העובדה שסוגיות הנוגעות ללבנון נדונות בין מעצמות וגורמים אזוריים, מחזקת בעיני רבים את התחושה שלבנון עדיין אינה אדונית לגורלה. ראש הממשלה הלבנוני ניסה למחות על כך בנאום שנשא לפני סטודנטים ביום שישי, שבו אמר: "המדינה מחליטה ולא מחליטים עבורה. איש אינו מדבר בשמה או נושא ונותן בשמה, מלבד מוסדותיה החוקיים".
1+כמו אצלנו בישראל גם במחנה המתנגד לחיזבאללה בלבנון, מרגישים עכשיו שהאמריקאים מפנים להם את הגב. כך הסביר זאת ראמי נעים, מהקולות הבולטים נגד חיזבאללה בתקשורת הלבנונית: "ברגע שנחתם ההסכם מרחוק, רבים אמרו: 'אמריקה מכרה אותנו'. תומכי המדינה חוששים, ותומכי חיזבאללה התחילו לחגוג". הבכירים בלבנון מנסים לטעון שהמדינה חוזרת לעמוד על הרגליים, שהיא מנהלת את עצמה. השבוע היא שוב מצאה את עצמה על שולחן הדיונים של אחרים.
