מרילין מונרו נמצאה שרועה ללא רוח חיים במיטתה בבוקר אוגוסט 1962, כאשר שפורפרת הטלפון עודנה מוחזקת בידה וסביבה רמזים שהובילו לקביעה רשמית של התאבדות במנת יתר. אולם, שישה עשורים לאחר מכן, מומחה מקרי הרצח פול הולס מעלה תהיות נוקבות על נסיבות האירוע. הולס בוחן את צילום זירת המוות היחיד ששרד ומזהה בו אי-התאמות בולטות, כמו בקבוקי תרופות שסודרו בקפידה יתרה על שידת הלילה. לפי ניסיונו המקצועי, אדם הנוטל מנת יתר קטלנית אינו מפגין דאגה לסדר וניקיון ברגעיו האחרונים, דבר שמעלה סימני שאלה כבדים בנוגע למה שאירע באותו לילה גורלי, כך פורסם היום (ראשון) ב"פוקס ניוז".
2+הולס מתמקד בפרט המעורר את חשדו יותר מכל והוא בקבוק הנמבוטאל שנמצא ריק. מרשם ל-50 כדורים של תרופת הרגעה חזקה זו התקבל יומיים לפני מותה, אך בנתיחה שלאחר המוות לא נמצאו שאריות של התרופה בקיבתה. הרשויות באותה תקופה הסיקו כי הכדורים נספגו בדם ובכבד, אך הולס מתקשה לקבל את הקביעה הזו כעובדה מוגמרת.
החוקר מוצא קושי רב בתפיסת הרעיון כי הכוכבת הספיקה לעכל כמות כה גדולה מבלי שיימצא זכר בקיבה, דבר שמוביל אותו לבחון את רשלנות הטיפול הרפואי. מחקרים העלו כי מונרו השתמשה גם בכלורל הידראט, והרופא ד"ר אנגלברג לא היה גלוי לגבי רשימת התרופות המלאה שרשם לה, למרות שהשילוב בין השניים עשוי להיות קטלני. תחת סטנדרטים מודרניים, ייתכן כי הרופאים שרשמו לה מרשמים כה רבים ללא פיקוח הדוק היו עומדים למבחן פלילי על רשלנות כלפי מטופלת פגיעה.
2+החוקר מותח ביקורת חריפה על השיהוי בהזעקת כוחות הביטחון. כאשר נמצאה גופתה על ידי הפסיכיאטר ד"ר ראלף גרינסון לאחר שנאלץ לשבור חלון כדי להיכנס לחדר הנעול, חלף זמן ממושך עד שדווח למשטרה על התרחשות האירוע. השיהוי של קרוב לשעה בין הרגע שבו גרינסון נכנס לחדר לבין הדיווח הרשמי נראה בעיני הולס תמוה ובלתי מקצועי. הוא מדגיש כי לו היו הרשויות פועלות לפי סטנדרטים של זירת רצח ולא מניחות מראש שמדובר בהתאבדות, ייתכן שחלק מהשאלות היו מקבלות מענה חד-משמעי.
הולס מעמיק גם אל תוך עננת הקונספירציות והמעקב של ה-FBI. הסוכנות עקבה אחרי מונרו לא בשל חשד לפלילים, אלא בשל קשרים לאנשים עם זיקה קומוניסטית. אמנם מעולם לא נמצאה הוכחה לחברות במפלגה, אך הולס סבור כי קיימים מסמכים מסווגים של ה-FBI הנוגעים לשיחותיה עם האחים קנדי, ג'ון ורוברט, אשר נותרו חסויים עד היום. הוא מניח כי מונרו ייתכן ונחשפה לסודות ביטחוניים, מה שעשוי להסביר את ההסתרה המתמשכת.
2+לסיכום, הולס מבהיר כי אין בידו הוכחה לרצח, אלא ביקורת על תהליך חקירה כושל. הוא סבור כי אף שקשה להפיק ראיות פורנזיות חדשות כיום, עדיין ניתן לפנות לבני משפחתם של העדים המקוריים ולחפש מידע שלא דווח מעולם למשטרה. הדרך לפתרון התעלומה עוברת דרך ניתוח מחודש של הנרטיבים שהושתקו ודרישה לבחינת חומרים חסויים שטרם ראו אור, מתוך הבנה שהאמת נמצאת בפרטים הקטנים ובמסמכים שטרם נחשפו.
