השיחות המדיניות בשוויץ בין נציגי ארצות הברית ואיראן מעוררות הדים בעולם, אך לדברי רני עמרני, מומחה לאיראן ומנהל רדיו "ראן" בפרסית, צריך להסתכל מעבר למסכי העשן של התעמולה האיראנית. בריאיון היום (ראשון) לעידו טאובר, מסביר עמרני כי מצהלות השמחה שנשמעו בטהרן בסוף השבוע הן בעיקר הצגה שנועדה לצורכי פנים.
2+לדברי עמרני, המשטר האיראני עושה מאמצים כבירים להציג את עצמו כמי שהכניע את המעצמה האמריקאית. "צריך להגיד, השמחה שלהם זה קצת הצגה של המשטר כדי להראות שהם מנצחים", הוא מסביר. עם זאת, מתחת לפני השטח, הלחץ הכלכלי עושה את שלו. "האיראנים רק מרוויחים מהבנות האלה. אם מצרי הורמוז היו סגורים, איראן הייתה מפסידה מיליארדי דולרים והמצב הכלכלי היה מאוד קשה".
שיחות המו"מ יוצאות לדרך, על הפרק: הורמוז, לבנון והסנקציות
אחת הנקודות המרתקות בניתוח של עמרני נוגעת למאבקי הכוח הפנימיים בתוך איראן. בעוד הנשיא מסעוד פזשכיאן נשלח לחתום על הבנות, משמרות המהפכה והמנהיג חמינאי שומרים על מרחק כדי לא להיתפס כמתפשרים. "רוצים להפיל עליו אחריות על דברים שמשמרות המהפכה והמנהיג לא רוצים לקחת על עצמם", אומר עמרני. "הם שולחים אותו לחתום, וכמו עם אחמדינז'אד בזמנו, בעוד כמה שנים הם פשוט יגידו 'זה הוא חתם, לא אנחנו'".
2+מנגד, עומד "הגרעין הקשה" של תומכי המשטר שאינו מוכן לשמוע על פשרות. לדברי עמרני, אלו הם תומכים שדורשים "נקמה על הריגת המנהיג". הפער הזה מאלץ את המשטר לנהל משחק כפול: חתימה על הסכמי הבנות כדי להזרים חמצן לכלכלה המקרטעת, לצד הכחשות גורפות בפני הציבור הרדיקלי בבית.
באשר לסוגיית מצר הורמוז, עמרני מזהה דפוס פעולה איראני מוכר של חוסר יציבות מכוונת. למרות הדיווחים על פתיחת המצר, הוא טוען כי המציאות מורכבת יותר: "למדנו שגם כשיש הפסקת אש, זו לא בדיוק הפסקת אש – יש תמיד הפסקת אש עם אש". הוא מעריך כי איראן תמשיך לשחק על הקו הדק שבין חסימת המצר לפתיחתו, הכל בהתאם למידת התקיפות של התגובה האמריקאית.
2+למרות תחילת השיחות בשוויץ, עמרני נותר סקפטי לגבי האפשרות של הסכם קבע היסטורי. לטענתו, שני הצדדים מגיעים לשולחן מתוך צרכים טקטיים – האמריקאים זקוקים לשקט לקראת בחירות האמצע, והאיראנים זקוקים נואשות לדולרים. "האיראנים לא יוותרו על הקלף האחרון שלהם, האורניום המועשר", הוא מסכם, "והאמריקאים יודעים שבסופו של דבר הסכם סופי לא ייחתם".
