המלחמה עם איראן והחשש מפגיעה במיצרי הורמוז המחישו עד כמה שרשראות האספקה הגלובליות פגיעות. אחד מנתיבי השיט הרגישים והעמוסים בעולם מסוגל, ברגע של הסלמה, להשפיע על מחירי האנרגיה, על זמינות הדלקים ועל יציבותן הכלכלית של מדינות רבות. כאשר חלק משמעותי מהסחר העולמי באנרגיה עובר דרך צוואר בקבוק ימי אחד, העולם זקוק לחלופות.
4+לא חלופות תיאורטיות, אלא נתיבי אספקה ממשיים, יבשתיים, מבוקרים ובטוחים. בתוך המציאות הזו, הקמת נמל התזקיקים החדש במפרץ חיפה והמהלך להקמת מסדרון תזקיקים יבשתי ממדינות המפרץ לאירופה דרך ישראל הם הרבה יותר מפרויקט תשתית. הם הזדמנות אסטרטגית להציב את ישראל במקום חדש על מפת האנרגיה האזורית והבינלאומית.
זה בדיוק המקום שבו תשתית הופכת למנוף אסטרטגי. מסדרון תזקיקים יבשתי, באורך מתוכנן של כ-1,500 ק״מ, יוכל לאפשר שינוע רציף של דלקים מזוקקים מהמפרץ הפרסי לישראל, ומשם לאירופה. במקום להישען רק על נתיבי ים מאוימים, תיווצר שרשרת אספקה נוספת, יבשתית ולוגיסטית, המחברת בין יצרני האנרגיה במפרץ לבין השווקים באירופה, המתמודדים בשנים האחרונות עם מחסור מתמשך בתזקיקים, ובראשם דיזל ודלק סילוני.
4+מדובר במהלך רחב בהרבה מהקמת קו הולכה. זו מערכת אנרגיה אזורית שלמה. בליבה יעמוד מפרץ חיפה, שצפוי להפוך ל- Hub אזורי לתזקיקים, עם נמל מתקדם, מתקני אחסון, מערכות ערבוב להתאמת התזקיקים לתקינה האירופית, ופלטפורמות מסחר והפצה בינלאומיות. המשמעות היא שישראל לא תהיה רק נקודת מעבר, אלא מרכז תפעולי, לוגיסטי ומסחרי בעל חשיבות בינלאומית.
נמל התזקיקים החדש הוא מרכיב מרכזי בחזון הזה. הוא מאפשר קליטת מיכליות ענק בינלאומיות, פריקה של סולר, בנזין, דלק סילוני ומזוט באמצעות מערכות מתקדמות, והזרמה של התזקיקים למערך ההולכה הארצי ולחוות האחסון ברחבי המדינה. משם מגיעה האנרגיה אל שדות התעופה, תחנות הכוח, התחבורה, התעשייה וכלל צרכני האנרגיה של ישראל. כך נוצרת שרשרת אספקה רציפה, מאובטחת ומבוקרת, שמחזקת את הרציפות התפקודית של המשק בשגרה ובחירום.
4+המודל שבו תפעל התשתית חשוב לא פחות מהתשתית עצמה. הפעלת המערכת במודל Open Access תאפשר גישה שוויונית למגוון ספקים ולקוחות, תגביר תחרות, תפחית חסמים ותתרום ליציבות שוק האנרגיה. כאשר תשתית לאומית נבנית באופן פתוח, יעיל והוגן, היא אינה משרתת רק גוף אחד או אינטרס נקודתי, אלא את כלל המשק ואת יכולתה של המדינה לנהל את ביטחון האנרגיה שלה באופן עצמאי ואחראי.
עבור ישראל, מדובר בבשורה כפולה. ראשית, חיזוק הביטחון האנרגטי הלאומי. נמל התזקיקים והמסדרון היבשתי יגדילו את הגמישות התפעולית של המשק, יחזקו את יכולת הקליטה והאחסון, ויאפשרו מענה טוב יותר למצבי שגרה וחירום. שנית, מדובר במנוף גיאו-אסטרטגי. ישראל יכולה להפוך מצרכנית קצה לחוליה מרכזית בשרשרת האנרגיה שבין המפרץ לאירופה.
4+המהלך משתלב גם בתפיסה רחבה יותר של חיבור אזורי ובינלאומי, בדומה לרוח יוזמת IMEC המבקשת לחבר בין הודו, המזרח התיכון ואירופה באמצעות מסדרונות סחר, תשתיות ואנרגיה. בתוך המארג הזה, לישראל יש יכולת להפוך לנקודת עוגן: מדינה קטנה יחסית בשטחה, אך בעלת מיקום גיאוגרפי ייחודי, יכולות הנדסיות מתקדמות וניסיון מוכח בתפעול מערכות אנרגיה קריטיות.
חברת תשתיות אנרגיה (תש"א) מביאה לפרויקט הזה ניסיון של עשרות שנים בתכנון, הקמה ותפעול של תשתיות דלק לאומיות. אנו מפעילים מאות קילומטרים של קווי הולכה, מתקני אחסון אסטרטגיים ומערכות בקרה הפועלות ברציפות, בשגרה ובעתות חירום. האתגר הנוכחי גדול אף יותר: לא רק להפעיל תשתית קיימת, אלא לבנות מערכת אזורית חדשה, שמחברת בין ביטחון אנרגטי, תחרות, חדשנות ושיתופי פעולה בינלאומיים.
4+נמל התזקיקים והמסדרון היבשתי הם הזדמנות להסתכל רחוק. לא רק על הצורך של מחר בבוקר, אלא על מקומה של ישראל בעשורים הבאים. בעולם שבו נתיבי האנרגיה הופכים פגיעים יותר, מי שיודע להציע נתיב בטוח, יציב ויעיל, מחזיק בידיו נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה.
זו הבשורה של המהלך: ישראל יכולה להיות לא רק מדינה שמגינה על הביטחון האנרגטי שלה, אלא מדינה שמספקת פתרון אנרגטי אזורי. לא רק שער כניסה לתזקיקים, אלא גשר בין המפרץ לאירופה. לא רק נמל חדש, אלא בסיס למעמד חדש של ישראל כמעצמת תשתיות אנרגיה אזורית.
