אלי לוי, קצין משטרה בכיר ומי ששימש כחוקר מרכזי ביחידה הארצית לחקירות הונאה, עלה היום (ראשון) לדוכן העדים להמשך חקירתו הנגדית בבית המשפט המחוזי. הדיון, שנפתח בבקשות פרוצדורליות ובמתיחות גבוהה, עסק בשאלה כיצד התגלגלה החקירה מפרשה אחת לפרשות נוספות והאם התנהלות החקירה בראשיתה נעשתה כדין.

עו"ד עמית חדד פתח את היום בבקשה להגשת מסמכים של שני עדים קודמים מהרשות לניירות ערך, תוך שהוא דורש מהשופטים להסתכל על הנתונים בזמן אמת. חדד הטיח בתביעה כי צווי החיפוש מיוני 2017 היו כלליים ונעדרו חשד קונקרטי: "אין בדל ראיות בהקשר זה. בצו של ה-19 ביוני לא כתוב מה החשד הספציפי. פנינו לתביעה, וקיבלנו תשובה שאין בידם חומרים נוספים". אולם התביעה טענה כי מדובר ב"צו גורף", טענה שחדד דחה בתוקף.
העד אלי לוי, שביקש מהסנגור לקרוא לו "עמית" באווירה לא פורמלית, התקשה לשחזר את סדר הדברים המדויק. הוא נדרש להסביר מדוע חוקרים חיטטו במסמכים משנת 2014 – שקדמו לעסקת בזק-יס – וטען כי כחוקר היה עליו לבחון את "כל ציר הזמן". כשהוקשה האם פעולה זו עוגנה בתדריך החקירה, הודה: "אני לא זוכר".

חדד המשיך ללחוץ על השאלה האם לוי הנחה את אחד החוקרים להפיק את כל חומרי המחשב באופן גורף. לוי התפתל בתשובותיו,דבר שגרם לחדד להטיח בו: "אנחנו משחקים בפרה עיוורת, כל הזמן מסובבים אותנו. אנחנו רוצים סה"כ את הזיכרון שלך". לוי ענה בייאוש: "אני מרגיש שלוקחים אותי 9 שנים אחורה".
אחד הרגעים הטעונים נגע לפגישת העד עם חוקרי המודיעין שרה דוידי ועותניאל אפק. על פי עדויות קודמות, אריה ז. טען כי לוי ראה במסמכים שהביאו "חשדות לשוחד", אך לוי ביטל זאת. העד הכחיש את השימוש במילה "קוריוז" והדגיש: "לא אמרתי חשדות לשוחד באותו מועד. אמרתי לא לגרוס את זה, זה חומר". כשהעימות החריף, חדד הטיח בלוי כי הוא מנסה לבצע "מקצה שיפורים" לעדותו, מה שגרם לעו"ד תירוש מהפרקליטות לקום ולזעוק: "זה דבר פסול!".

הדיון היום חשף את לב האסטרטגיה של ההגנה: הטענה כי החקירה בתיק 4000 הייתה "מזוהמת". המשמעות היא שההגנה מבקשת להראות כי המשטרה יצרה "יש מאין" – פתיחה בפרשה 1 כדי להאזין ולחפש חומרים על פרשות 2 ו-3, ללא צווי הרחבה מתאימים. אם בית המשפט ישתכנע שהחוקרים פעלו בערפל מוחלט וללא בסיס חוקי, הרי שכל הראיות שבאו בעקבות אותם חיפושים עלולות להיפסל.
