אחד היתרונות הבולטים של ריבוי שירותי הסטרימינג הוא התחרות המתמדת על תשומת הלב של הצופים ועל כספם. כדי לבלוט בשוק הצפוף, החברות משקיעות יותר ויותר בתוכן איכותי, והתוצאה היא שורה ארוכה של יצירות מרשימות שהגיעו ישירות למסך הביתי שלנו בשנים האחרונות.
מ"בלתי מנוצח" של אמזון פריים, דרך "מוליכי הזאבים" המרהיב של היוצר המוערך טום מור מבית אפל TV+, ועד נטפליקס, שהשכילה לגייס יוצרים מהשורה הראשונה ולהעניק להם מימון נדיב וחופש אמנותי.

וכך זכינו לקבל יצירות מדוברות כמו "רוצחי פרח הירח" של הבמאי האגדי מרטין סקורסזה, לצד "פרנקנשטיין" של גיירמו דל טורו. לצד היוצרים הבולטים שמקבלים במה, נטפליקס ממשיכה להשקיע גם בתוכן בינלאומי המופץ לקהל עולמי, החל מאנימה יפנית ועד יצירות אנימציה ממדינות רבות אחרות. אחת מההפתעות הבולטות שהגיעו לאחרונה לשירות היא סרט האנימציה האפל "קוראים לי פרנקלדה", יצירה מסקרנת ומרשימה שבהחלט שווה לתת לה הזדמנות.
מדובר בסרט סטופ מושן דובר ספרדית, המשמש כסרט מקדים לסדרת טלוויזיה. עם זאת, אין כל צורך להכיר את הסדרה כדי ליהנות ממנו. במרכז העלילה עומדים שני גיבורים: פרנצ'סקה, צעירה שהתייתמה מאמה בילדותה וחולמת להפוך לסופרת סיפורי אימה במקסיקו של המאה ה-19, והארנבל, נסיך ממלכת הסיוטים המתקיימת במקביל לעולמנו.
כפי ששמה מרמז, הממלכה הזו ניזונה מחלומותיהם וסיוטיהם של בני האדם. אלא שככל שבני האדם הופכים ציניים יותר ופחות מושפעים מפחדיהם, הממלכה מתחילה לדעוך. כדי להציל את עולמו, הארנבל מגייס את פרנצ'סקה בתקווה שתיצור סיפורי אימה חדשים שיחזירו את ממלכת הסיוטים לימי הזוהר שלה.
גם כאן, הדבר הראשון שתופס את העין הוא המראה הוויזואלי המרשים של הסרט. באמצעות אנימציית סטופ מושן מוקפדת, הסרט מציג תפאורות מרהיבות ולעיתים גם ביזאריות, שמשתלבות היטב עם האווירה הגותית והאפלה של היצירה. ההשפעות של יוצרים כמו טים ברטון ו־גיירמו דל טורו, שאף שימש כיועץ להפקה, ניכרות כמעט בכל פריים. גם עיצוב הדמויות, מבני האדם ועד יצורי הפנטזיה, מצליח לשמור על קו אמנותי אחיד שמתאים לרוח הסרט, תוך הענקת אופי ייחודי ואישיות מובחנת לכל אחת מהן.

הרגעים הפחות מוצלחים בסרט הם דווקא הקטעים המוזיקליים. ייתכן שמדובר בבעיה שנובעת מהתרגום משפת המקור, אך השירים מרגישים לעיתים פחות טבעיים ויותר מאולצים. במקום להעביר את הרעיונות והרגשות דרך העלילה והדמויות, נדמה לעיתים שהדמויות פשוט אומרות אותם במפורש באמצעות השירה. התוצאה היא מסרים שמרגישים ישירים מדי, ולעיתים אף פוגעים בעדינות ובקסם שהסרט מצליח לייצר בשאר חלקיו.
אבל עיקר כוחו של הסרט טמון דווקא בסיפור, שהוא בוגר וחכם הרבה יותר מכפי שנדמה במבט ראשון. קל לחשוב שמדובר בעוד פנטזיה שגרתית על נערה שנקלעת לעולם קסום ופוגשת נסיך אפל וכריזמטי, אך מתחת למעטפת הזו מסתתרת יצירה עם רעיונות עמוקים והרבה חומר למחשבה. הסרט עוסק בנושאים כמו יצירתיות, מקומו של הדמיון בחברה האנושית והאופן שבו אנו מגדירים טוב ורע, ומצליח לשלב את התמות הללו באופן שמעורר מחשבה מבלי לפגוע בהנאה מההרפתקה עצמה.
ראוי לציין כי הסרט אינו מיועד לכל גיל. חלק מהתכנים והדימויים הוויזואליים שלו עשויים להיות מאתגרים עבור צופים צעירים, ולכן מומלץ להורים להפעיל שיקול דעת לפני צפייה משותפת עם ילדים. עם זאת, עבור ילדים בוגרים יותר, בני נוער ומבוגרים, מדובר ביצירה מומלצת בהחלט. בעידן שבו לא מעט סרטי אנימציה נוטים להרגיש דומים זה לזה, מרענן להיתקל מדי פעם ביצירה מקורית, שאפתנית ובעלת זהות אמנותית ברורה, כזו שמוכיחה שגם כיום אפשר למצוא באנימציה סיפורים יצירתיים ומעוררי מחשבה.
ציון: 4.2 מתוך 5
קוראים לי פרנקלדה, מקסיקו, 2025, בימאים: ארתורו אמבריז, רוי אמבריז. 103 דקות
