במשך חודשים ארוכים, הן גידלו את הילדים, ניהלו את הבית, התמודדו עם חרדות וחיכו לשיחת טלפון אחת מבעל או בן משפחה שנמצא בחזית – לרוב, כמעט לבדן. השבוע, לראשונה מאז פרוץ המלחמה, עזבו כ-160 נשים חרדיות את הבית ויצאו לשלושה ימי הפוגה במלון המהדרין "נוף כנרת" בטבריה.
3+עבור הנשים הללו, שהגיעו מכל רחבי הארץ – מבית שמש, בני ברק, ירושלים, אלעד, אשדוד וקהילות נוספות, הנופש לא היה רק מנוחה פיזית. זה היה המקום שבו הן לא נדרשו להסביר את הדאגה, הגעגוע או את המורכבות שבלהיות אישה חרדית שבעלה משרת בצה"ל.
"הגעתי לכאן מותשת", סיפרה אחת המשתתפות. "בעלי במילואים כבר חודשים ארוכים, ובפעם הראשונה הרגשתי שמישהו רואה אותי. חזרתי לנשום". משתתפת אחרת, שהגיעה לבדה, סיכמה: "פתאום יש קהילה. יש למי להתקשר ויש מי שמבין בלי מילים".
3+מהווטסאפ לקהילה ארצית
הנופש, שנערך ביוזמת עמותת "עושות חיל" ובשיתוף ארגון "אשכולות" ובתמיכת עמותות "נצח יהודה" ו"שומר ישראל", כלל סדנאות העצמה, מפגשי עיבוד רגשי, סטנדאפ ומוזיקה. אך לדברי המשתתפות, המענה האמיתי הגיע בשיחות במסדרונות, סביב כוס קפה, שם הן גילו שהן חולקות מציאות חיים דומה.
עמותת "עושות חיל" הוקמה במהלך מלחמת "חרבות ברזל" על ידי חוי ארנפלד ומיכל חלמיש-וכטל, בעצמן נשות מילואים ואימהות לחיילים. הן זיהו כי למרות שיש אלפי נשים חרדיות שבני משפחתן משרתים, רבות מהן מרגישות "שקופות" וחסרות כתובת מבינה במגזר שלהן.
3+המיזם, שהחל לפני כשנתיים כקבוצת ווטסאפ קטנה יחד עם יעל בוימל, הפך בתוך זמן קצר לקהילה ארצית המונה כיום כאלף נשים. העמותה מקיימת אירועי הוקרה, קבוצות תמיכה ופעילויות סביב החגים, מתוך מטרה לחזק את תחושת השייכות והגאווה של משפחות המשרתים.
"אף אישה לא צריכה להתמודד לבד"
"כשהמלחמה פרצה הבנו שאנחנו לא הסיפור היחיד", מסבירה חוי ארנפלד, ממקימות העמותה. "הקמנו את 'עושות חיל' כדי שאף אישה לא תצטרך להתמודד לבד, וכדי ליצור מקום שבו אפשר להיות גם חרדית וגם גאה בשירות של בן המשפחה".
3+ארנפלד מציינת כי מאחורי כל איש מילואים עומדת משפחה שלמה שנושאת בנטל הדאגה והאחריות. "לראות את הנשים האלו מתחזקות זו מזו, יוצרות קשרים ומבינות שהן לא לבד – זו בדיוק הסיבה שבגללה הקמנו את הקהילה הזו".
