הוויכוח העולמי על שילוב בינה מלאכותית בלחימה קיבל היום (רביעי) תפנית משמעותית, לאחר שבמסמך משפטי רשמי שהוגש לבית משפט בארצות הברית נחשף כי מערכת Grok, שפותחה על ידי חברת xAI של אילון מאסק, שימשה את משרד ההגנה האמריקני במסגרת המבצע הצבאי נגד איראן.
3+לפי התצהיר שהגיש קמרון סטנלי, ראש תחום הדיגיטל והבינה המלאכותית בפנטגון, המערכת מילאה תפקיד מרכזי בתמיכה בפעילות המבצעית. לדבריו, באמצעות המערכת שוגרו יותר מ-2,000 חימושים לעבר כ-2,000 מטרות שונות בתוך 96 שעות בלבד. סטנלי אף הדגיש כי המשך פעילותה של המערכת מהווה "עניין בעל חשיבות עליונה לביטחון הלאומי" של ארצות הברית.
המסמך הוגש במסגרת הליך משפטי שאינו קשור ישירות למלחמה באיראן, אלא לתביעה נגד חברת xAI בטענה שמרכזי הנתונים שלה מזהמים אזורי מגורים. עם זאת, ההתייחסות המפורטת לשימוש הצבאי במערכת סיפקה הצצה נדירה לאופן שבו כלי בינה מלאכותית מתקדמים משולבים כיום במערכות הביטחון האמריקניות.
3+בפנטגון טוענים כי Grok הוא אחד מארבעה מודלים בלבד של בינה מלאכותית המסוגלים כיום לתמוך במשימות ביטחון לאומי, ואחד משלושה בלבד שניתן להפעיל בסביבות מסווגות ברמת אבטחה גבוהה במיוחד. לדברי גורמי ביטחון, המערכת מסייעת בניתוח כמויות עצומות של מידע בזמן קצר ומאפשרת למקבלי ההחלטות לקבל תמונת מצב רחבה ומעודכנת.
החשיפה מגיעה על רקע ביקורת חריפה כלפי השימוש בבינה מלאכותית במלחמות. לפי הדיווח, חוקרים אמריקנים בוחנים בין היתר תקיפה שבוצעה בבית ספר לבנות בעיר מינאב שבאיראן, שבה נהרגו לפחות 175 בני אדם, רובם ילדים. ארגוני זכויות אדם ואנליסטים צבאיים טוענים כי מדובר באחד מאירועי הפגיעה באזרחים החמורים ביותר מאז תחילת המערכה נגד איראן.
3+מומחים שונים העלו את האפשרות כי שילוב מערכות בינה מלאכותית בתהליך בחירת המטרות, לצד טעויות אנוש בבדיקת נתוני מודיעין ומפות מבצעיות, עשוי היה לתרום לכשלים שהובילו לפגיעה באזרחים. בפנטגון מדגישים מנגד כי המערכות אינן מקבלות החלטות עצמאיות על תקיפה, אלא מסייעות באיסוף, ניתוח והצגת מידע עבור הגורמים האנושיים.
חלק מרכזי ממערך הבינה המלאכותית הצבאי האמריקני מבוסס על מערכת המודיעין "מייבן", המנתחת כמויות עצומות של מידע חזותי וגיאוגרפי ומסייעת בזיהוי מוקדי עניין עבור גופי המודיעין. לפי המסמכים, גם Grok שולב במערך זה כחלק מחבילת מוצרים ייעודית שפותחה עבור גופים ממשלתיים.
3+במקביל, מתנהלת בארצות הברית מחלוקת פוליטית חריפה סביב השימוש בבינה מלאכותית בלחימה. מחוקקים מהמפלגה הדמוקרטית מקדמים הצעות חוק שנועדו להגביל את השימוש במערכות כאלה במצבים שבהם מתקבלות החלטות הנוגעות לחיי אדם. אחת ההצעות תחייב כי ההחלטה הסופית על הפעלת כוח קטלני תישאר תמיד בידי מפקד אנושי, ותאסור שימוש בבינה מלאכותית בתחומים רגישים כמו נשק גרעיני ומערכות נשק אוטונומיות.
התומכים בהמשך פיתוח המערכות טוענים כי בינה מלאכותית מעניקה יתרון משמעותי בזיהוי איומים, בעיבוד מודיעין ובהאצת קבלת החלטות בזמן מלחמה. מנגד, המבקרים מזהירים מפני הסתמכות גוברת על אלגוריתמים בתהליכים שבהם טעות אחת עלולה לעלות בחיי אדם.
