מעטפה סודית הועברה היום (רביעי) לראש הממשלה בנימין נתניהו, דבר שהוביל אותו להודיע לשופטים כי עליו לצאת לשיחת טלפון דחופה. השופטים הקדימו את ההפסקה, מה שהותיר את הצדדים ואת הציבור בתהייה לגבי אופי ה"התפתחויות" שקטעו את עדותו של הנאשם בתיק הדגל.

המתח באולם הורגש עוד לפני הדרמה הביטחונית, כאשר צוות ההגנה, בראשות עו"ד עמית חדד ועו"ד שרון קליימן, ניהל קרב עיקש נגד התביעה. בלב הוויכוח ניצבה טענת ההגנה כי התביעה מציגה לראשונה "תזה" לפיה נתניהו פעל באופן שיטתי באמצעות ארי הרו כדי להפעיל לחץ על מוני מוזס ולקבל סיקור אוהד.
עו"ד קליימן זעמה על כך שהתביעה הציגה תמונה חלקית ומעוותת: "מוצגת תזה חדשה של בקשות סיקור שמופנות באופן שוטף באמצעות אנשי קשר… זו טענה שהועלתה לראשונה בחקירה הנגדית. לא יעלה על הדעת שיתאפשר לתובע לטעון טענה חדשה ואין לי אפשרות לחקור עליה".

מנגד, נציג התביעה, עו"ד אלון גילדין, דחה את הביקורת והבהיר כי המדינה פועלת בגבולות המותר: "אנחנו לא פותחים שום חזית חדשה. עשינו שימוש ראייתי בפעולות שהיו חלק מחומר החקירה והיו בפני ההגנה לאורך כל הדרך".
נתניהו עצמו ניצב על דוכן העדים כשהוא דוחה בתוקף את לב הטענה המרכזית בתיק. כשנשאל האם חש שמוזס אכן נענה לבקשותיו ופעל כדי שהוא יהיה מרוצה מהסיקור, השיב נתניהו בנחרצות: "ממש לא הרגשתי את זה, ממש ההפך הגמור".

במרכז המאבק המשפטי היום ניצבה טענת ההגנה כי התביעה הציגה לנתניהו 'מצג שווא' של מאות שיחות עם מוני מוזס, שנועד לייצר רושם של קשר שיטתי ועמוק. עו"ד שרון קליימן טענה כי התביעה 'ניפחה' את נתוני התקשורת, תוך התעלמות מכך שחלק גדול מהשיחות הן כפילויות או אינטראקציות בודדות חסרות משמעות.
כדי לפרק את התזה הזו, הציגה ההגנה את עדותו של איכנולד, המעידה על מקרים נקודתיים בלבד של פניות, בניגוד לטענת 'הקשר השוטף'. נתניהו, מצדו, הגיב על הנתונים הללו ב'קריאת השתאות' בלבד, והכחיש בתוקף כי הרגיש שמוזס אכן נענה לבקשותיו.

ניסיונות ההגנה להגדיר כללי משחק חדשים נתקלו בחומה בצורה מצד בית המשפט. עו"ד ז'ק חן ביקש לערוך 'דיון עקרוני' על מידת הליברליות של החקירה החוזרת, במטרה לקבל אישור גורף להשלים את התמונה מול התביעה בכל פעם שזו מציגה טיעון חלקי.
אולם, השופט עודד שחם דחה את הבקשה וקבע כי בית המשפט ינהל את הדיון 'שאלה שאלה'. ההחלטה הזו מדגישה כי בית המשפט מתכוון להמשיך ולשמור על שליטה הדוקה וקפדנית על חומר הראיות שמוצג, ולא לאפשר להגנה מרחב תמרון רחב מדי ללא אישור פרטני על כל מוצג ומוצג.

תיק 2000, העוסק במערכת היחסים המורכבת בין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות" מוני מוזס, נחשב לאחד התיקים המורכבים והרגישים ביותר במערכת המשפט הישראלית. הטענה המרכזית היא לקיומה של עסקת "תן וקח" פסולה שנועדה להטות את הסיקור העיתונאי לטובת ראש הממשלה.
בתקופה האחרונה עבר המשפט לשלב עדותו של נתניהו, שבו הוא מנסה לפרק את ה"תזה" של התביעה ולטעון כי לא הייתה עסקה, אלא שיחות לגיטימיות בין אישי ציבור למו"ל עיתון. הדיון היום היה אמור להמשיך את החקירה החוזרת שנועדה להראות כי "הקשר השוטף" שטענה לו התביעה הוא פרשנות שגויה של שיחות בודדות וחסרות משמעות עסקית.
