פרסמנו הערב (שלישי) בחדשות 14: לאחר חצי שנה של עיכובים, עולה כי הייעוץ המשפטי לממשלה דורש ממשרד החינוך לבטל סעיפים מרכזיים בתקנות החדשות, שנועדו למנוע מארגונים הקוראים לאי-ציות לפקודות או המבזים את צה"ל להיכנס למוסדות החינוך. התנגדות זו מעוררת תהיות לגבי היכולת של מערכת החינוך להציב גבולות מול גופים שהיו מעורבים בקריאות לאי ציות אזרחים בתקופה האחרונה.
1+הקושי המשפטי מתמקד בשני סעיפים מרכזיים שהכניס משרד החינוך לטיוטת התקנות. בסעיף ז' לתקנות, ביקש המשרד לאסור כניסה של כל גורם שקרא "לאי-קיום במזיד של פקודה שניתנה לחייל מאת מפקד תוך מילוי תפקידו". בתגובה, הבהירה היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה: "קריאה לאי-קיום פקודה מסוימת אינה בגדר הסמכות".
בסעיף ט', ביקש משרד החינוך להגדיר כעילה למניעת כניסה "פרסום שכל תכליתו ביזוי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון". גם כאן, הייעוץ המשפטי סירב לאשר את הנוסח וקבע כי מדובר ב-"סעיף עמום ורחב מדי, לא ברור מה משמעות המונח 'ביזוי'".
1+הדרישות הללו של הייעוץ המשפטי מונעות למעשה את אישור התקנות כפי שנוסחו, ומותירות את משרד החינוך ללא כלים משפטיים מוצקים לחסימת ארגונים כמו "אחים לנשק", שכבר נצפו נכנסים לבתי ספר למרות חלקם בקריאות לאי ציות אזרחי בעבר. גורמים במשרד החינוך מלינים כי דרישות הייעוץ המשפטי למעשה מרוקנות את התקנות מתוכן, ומחייבות אותם לאפשר במה בתוך הכיתות לארגונים שפעילותם פוגעת בצה"ל ובערכי החינוך הממלכתי.
בחודשים האחרונים עלתה שאלת כניסתם של ארגונים פוליטיים לבתי הספר לסדר היום הציבורי, בעקבות השתתפותם של פעילי ארגונים דוגמת "אחים לנשק" בשיחות עם תלמידים. בעקבות הקריאות לאי ציות אזרחי שנשמעו מצד חלק מהארגונים הללו במהלך מחאות השנה האחרונה, החל משרד החינוך בתהליך גיבוש תקנות שיאפשרו לו לסנן ארגונים חיצוניים. תהליך זה נמשך כחצי שנה, ולווה בחילופי טיוטות רבים בין המשרד לבין הייעוץ המשפטי לממשלה.
עד כה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה טרם הגיבה לבקשת התגובה.
