accessibility-icon
share-icon
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הפסיקה הדרמטית שעשויה להשפיע על בקשת החסינות של גוטליב

אליהו עמר

אליהו עמר

לפני שעתיים

61

21

like

220

dislike

בית המשפט המחוזי בלוד קבע כי לחברי הכנסת קיימת חסינות רחבה בכל הנוגע להבעת דעות וביקורת ציבורית, אך היא אינה מוחלטת • השופט רמי חיימוביץ דחה באופן חלקי את בקשתה של ח”כ טלי גוטליב לסילוק התביעה שהגישה נגדה שקמה ברסלר, וקבע כי חלק מהפרסומים העובדתיים שייחסה לבעלה של ברסלר אינם נהנים מחסינות בשלב זה • במוקד ההחלטה עומדים חשיפת זהותו של איש שב”כ והטענות לקשרים בינו לבין גורמים ביטחוניים ויחיא סינוואר


בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פרסם היום (שלישי) את החלטתו בתביעה שהגישה שקמה ברסלר נגד ח”כ טלי גוטליב. השופט רמי חיימוביץ קיבל באופן חלקי את בקשתה של גוטליב לדחות את התביעה על בסיס חסינות פרלמנטרית, אך קבע כי חלק מהפרסומים שבמוקד ההליך אינם מוגנים באופן אוטומטי ודורשים בירור משפטי נוסף.

maximize-image
images-count1+
צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

על פי תקציר ההחלטה שפרסמה הנהלת בתי המשפט, נקבע כי ברסלר היא “איש ציבור” וכי גוטליב, כחברת כנסת, רשאית למתוח עליה ביקורת, להביע דעות על פעילותה הציבורית ולעסוק בשאלות הנוגעות לאירועי 7 באוקטובר והגורמים שהובילו אליהם. בית המשפט הדגיש כי פרסומים מסוג זה מצויים בליבת הפעילות הפרלמנטרית ולכן נהנים מחסינות רחבה, גם כאשר הם מנוסחים בלשון חריפה.

עם זאת, השופט קבע כי קיים “מקבץ נסיבות ייחודי” בכל הנוגע לחלק מהפרסומים העובדתיים שביצעה גוטליב. בהחלטה צוין כי פסיקת בית המשפט העליון קבעה בעבר שחשיפה מכוונת של זהותו של איש שירותי הביטחון אינה נהנית מחסינות פרלמנטרית. עוד הודגש כי במקרה זה הפרסום לא נעשה בהקשר ביטחוני ניטרלי, אלא במסגרת טענות הנוגעות לקשריו של בעלה של ברסלר עם התובעת ועם סוגיות הקשורות למלחמה ולפגישתה עם ראש המוסד.

maximize-image
images-count1+
הדיון על בכנסת על הסרת החסינות של טלי גוטליב | צילום: דוברות הכנסת

במסגרת הפרסומים נשוא התביעה טענה גוטליב כי בעלה של ברסלר, איש שב”כ, קשור לכאורה לאירועים ולגורמים שונים, ואף חשפה את זהותו חרף הוראות חוק השב”כ האוסרות על כך. בית המשפט קבע כי בשלב זה לא ניתן לקבל את הטענה שלפיה הפרסומים הללו מוגנים באופן מלא בחסינות, ולכן ההליך האזרחי ימשיך להתברר.

בהחלטה הודגש כי הדיון עוסק במישור האזרחי ובתחולת חוק איסור לשון הרע על חברי הכנסת, ואינו עוסק בהליך פלילי. סוגיית החסינות בהליכים פליליים, הזכיר בית המשפט, מתבררת בכנסת בהתאם לחוק החסינות.

עקבו אחרינו גם ב-Google News