מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) את דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי. הדוח, המקיף תחומים רבים בחיי האזרח, מצביע על פערים משמעותיים בין מדיניות מוצהרת לבין ביצוע בפועל ברשויות המקומיות, ומזהיר כי ליקויים בניהול השוטף עלולים להוביל לפגיעה בזכויות הפרט, בביטחון האישי ובחוסן הלאומי.
7+במרכז הדוח עומד השימוש במצלמות לאכיפת דיני תעבורה, שכן המבקר אנגלמן הדגיש כי: "השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות לאכיפת דיני חניה ונת"צים מייעל את האכיפה, אולם הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל".
ממצאי הביקורת העלו כי רשויות כמו הרצלייה, חדרה, רמת גן ובנימינה-גבעת עדה הציבו מצלמות ללא תשתית נורמטיבית מספקת. המבקר ציין כי "חלק מהרשויות שמרו צילומים באיכות שאיפשרה לפקחים הצופים בהם לזהות עוברי דרך. והיו אף שהמשיכו לתעד את המרחב הציבורי באמצעות המצלמות, אף שכבר לא אכפו את חוקי החניה באמצעותן".
7+בנוסף, ברמת גן נמחקו כ-256,000 אירועים חשודים כעבירות בשנת 2024 ללא תיעוד סיבה, כאשר המבקר הדגיש כי על הרשויות "להשתמש במצלמות האכיפה באופן מידתי והוגן".
בנוגע לאתגרי הרווחה לאחר מלחמת "חרבות ברזל", המבקר ציין כי אירועי השבעה באוקטובר "המחישו את חשיבות תפקידם של העובדים הסוציאליים" במחלקות לשירותים חברתיים. הדוח העלה כי "קיים קושי מערכתי בגיוס ובשימור של עו"סים", ועומס התיקים התגבר מאז פרוץ המלחמה. לפיכך, המבקר קרא למשרד הרווחה לפעול למציאת דרכים לשימור עו"סים ולקבוע את "מספר התיקים המרבי שיועבר לטיפולם" כדי להבטיח מענה ראוי לתושבים.
7+בנוסף באשר לתקיפות סייבר, נמצא כי 89% מהרשויות דורגו ברמת חוסן חלשה מול איומי סייבר, כאשר נרשמה עלייה חדה של 1460% בתקיפות סייבר בשלטון המקומי בין 2022 ל-2025. בנושא רישוי עסקים, המבקר קבע כי חרף הרפורמות, "עדיין כ-20.5% מהעסקים פועלים ללא רישיון".
המבקר אף התייחס לסחבת בבקשות לחלוקת הכנסות בין רשויות, וקבע כי ההתנהלות הממשלתית "יוצרת סחבת מיותרת, פוגעת כלכלית ברשויות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ואינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין".
7+בתחום התכנון, המבקר הגדיר את ההתחדשות העירונית כ"כלי אסטרטגי לקביעת מדיניות בתחום התכנון והבנייה", אך ציין בצער כי "הצורך בחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה אינו מקבל מענה מספק". באשר להיערכות לשינויי אקלים, 87% מהרשויות שהשיבו לשאלון המבקר ציינו כי לא הכינו מיפוי סיכוני אקלים. כמו כן, הדוח מדגיש כי רק 15% מהפוטנציאל לייצור אנרגיה סולארית במרחב העירוני ממומש. בהקשר של מבני פל-קל, נמצאו ליקויים בבדיקתם ובחיזוקם, דבר שמעורר סכנה בטיחותית במוסדות ציבור וחינוך.
המבקר אנגלמן הבהיר כי הממצאים מחייבים פעולה דחופה מצד הרשויות והגופים הרלוונטיים, וקבע כי על הרשויות "ללמוד את ממצאי דוח זה, להפיק את הלקחים הנדרשים ולפעול, בתיאום ביניהם, לשיפור היערכותם. כי בנפשנו היא!".
7+ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר כי "בהמשך לפרסום דוח מבקר המדינה היום בנושא קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות באנרגיה ברשויות המקומיות, אנו מודים למבקר המדינה על הציון לשבח שניתן למשרד האנרגיה והתשתיות על פעילותו הרבה בתחום בשנים האחרונות".
עוד הוסיפו: "מצ"ב פירוט הפעולות המשמעותיות שקידם המשרד בשנים האחרונות במטרה לחזק את השלטון המקומי כשחקן מרכזי במשק האנרגיה, להסיר חסמים ולהרחיב את ייצור החשמל הנקי במרחב הבנוי.
7+"בשנים האחרונות הקצה משרד האנרגיה והתשתיות למעלה מ-300 מיליון ש"ח לטובת קידום אנרגיה מקיימת בשלטון המקומי, במסגרת מגוון תוכניות לעידוד התקנות סולאריות, התייעלות באנרגיה ופיתוח יכולות מקצועיות ברשויות המקומיות.
"אחד האתגרים המרכזיים שזוהו בתחום הוא המחסור בכוח אדם מקצועי ברשויות המקומיות. כמענה לכך, פעל המשרד בשיתוף משרד הפנים להגדרת תפקיד ייעודי של "מנהל אנרגיה", ובמקביל מתקצב בשנים האחרונות מנהלי אנרגיה מקצועיים באשכולות האזוריים, המספקים ליווי מקצועי ומקדמים פרויקטים עבור הרשויות המקומיות.
7+"כמו כן, פועל המשרד לצמצום חסמי מימון באמצעות פיתוח כלים דיגיטליים ומחשבונים לחישוב כדאיות כלכלית, וכן באמצעות הקמת מסלולי מימון ייעודיים. בין היתר, קידם המשרד יחד עם מפעל הפיס מנגנון מימון חדש בהיקף של כ-300 מיליון ש"ח לטובת הקמת גגות סולאריים, אגירה והתייעלות באנרגיה, בהמשך למנגנוני מימון קודמים שכבר תמכו בפרויקטים סולאריים על נכסי הרשויות המקומיות ברחבי הארץ".
במשרד ציינו כי "צעד משמעותי נוסף שקידם המשרד הוא בתחום המידע והדאטה: כבר בשנת 2023 הושלם מיפוי מתקדם של פוטנציאל הייצור הסולארי במרחב הבנוי, ברמת המבנה הבודד. לאחרונה הושקה גם גרסה מתקדמת ומעודכנת של המערכת, הכוללת לוח מחוונים אינטראקטיבי (Dashboard), המאפשר לרשויות המקומיות לנתח נתונים, לזהות הזדמנויות ולתרגם פוטנציאל תיאורטי לייצור חשמל בפועל.
7+"המאמצים הללו כבר משתקפים גם בנתונים: בשנת הפעילות האחרונה כ-70% מהרשויות המקומיות דיווחו על צריכת האנרגיה שלהן בהתאם לתקנות מקורות אנרגיה – עלייה של כ-15% לעומת השנה הקודמת. דיווחים אלו מאפשרים לרשויות לזהות מוקדי בזבוז, לבנות תוכניות התייעלות ולחסוך כספי ציבור".
לסיכום נמסר: "במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים כי השלטון המקומי הוא שותף מרכזי לעמידה ביעדי האנרגיה של ישראל, וכי לצד ההתקדמות המשמעותית, נדרש המשך שיתוף פעולה רחב יותר בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים נוספים, כדי להאיץ עוד יותר את המעבר לאנרגיה מתחדשת והתייעלות באנרגיה במרחב הבנוי".
