לפני 12 שנה, השם נתנאל ששון היה שגור בפי כל חובב מוזיקה ים תיכונית. הצעיר מטבריה, פרץ בסערה לתודעה הישראלית עם קאברים וסינגלים שצברו מיליוני צפיות, כשהבולט שבהם, "שוב", עומד נכון לשעה זו על כ-14 מיליון צפיות. אבל אז, בשיא ההצלחה – משהו השתנה. בריאיון מיוחדת ל-C14 חשף הזמר את המסע המטלטל בחזרה לקדמת הבמה, והודה: "הייתה תקופה ארוכה שישבתי וחשבתי עם עצמי, מה אני עושה?".
2+ששון, שמגדיר את עצמו כ"זמר אוניברסלי", התקשה למצוא את מקומו בתעשייה המשתנה. לדבריו, למרות ההצלחה ברשת, תקרת הזכוכית של התקשורת והבמות הגדולות סירבה להישבר. "אמרתי לעצמי 'יש חיים, צריך להתפרנס'. לא התפרנסתי מהשירה שלי כמעט בכלל, והחלטתי לעבור מאחורי הקלעים".
המעבר הוליד קריירה ענפה של כתיבה עבור אמנים מהשורה הראשונה בהם: עדן בן זקן, איתי לוי, שרית חדד ורועי אדם. מאחורי ההצלחה, הסתתר כאב אישי. "באיזושהי נקודה, הביטחון העצמי שלי התרסק לרסיסים. הרגשתי שאני לא שווה כלום בתור זמר. הרגשתי שהמקום שלי לשרת אחרים הוא נכון יותר. הפרונט הפחיד אותי. הייתי מתבייש להשמיע לאנשים שירים שלי".
2+מה גרם לך לחזור לקדמת הבמה?
"לפני כמה שנים צמח פה זמר, ששון שאולוב. אני מודה לו. הוא היה הטריגר שלי לחזור". לדבריו, במקביל לפריצתו של שאולוב – החל לקבל כמויות של הודעות בהן נטען כי הסגנונות המוזיקלי של השניים דומים. "ראיתי שהקהל מחבק את הסגנון הזה שוב. פתאום היה רגע שאמרתי 'תעשה חושבים, משהו קורה, לא סתם'".
החזרה של נתנאל לקדמת הבמה הייתה לא פחות מנס במונחים של תעשיית המוזיקה. הצעד הראשון וחסר התקדים שעשה מיד לאחר שחתם במשרדו של רוברטו בן שושן, היה לפתוח הופעות – מבלי לשחרר שיר אחד. "אחרי 7 שנים שלא הייתי קיים, פשוט פתחנו הופעה", הוא משחזר בהתרגשות. "הקהל זכר את כל השירים מלפני 12 שנה. עשינו שישה מופעים והכל היה סולד אאוט, לא נשאר כרטיס אחד".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הסיפור המצמרר מאחורי השיר "30"
באוגוסט האחרון שחרר את השיר "30", יצירה שמתמצתת את מסע חייו בעשור האחרון. כעת, חשף לראשונה את הסיפור הדרמטי מאחורי כתיבתו: "עברתי משבר קטן בקריירה. נכנסתי לחדר וזה פשוט יצא מדמעות. ממש ישבתי ובכיתי. תפסתי את הפסנתר ושרתי את אותו מהתחלה עד הסוף. אפילו לא ישבתי לכתוב. הוא נשאר בדיוק כמו שהוא הוקלט באותו רגע".
היום, כשהוא מתכונן להופעה בקיסריה באוגוסט הקרוב, ששון מבין שההפסקה הארוכה שלקח הייתה למעשה גלגל ההצלה של חייו. "אני כל כך מודה לקדוש ברוך הוא על ה'סטופ' הזה שהוא עשה לי. תעשיית המוזיקה היא עולם מאוד מפתה, והסמטה האחורית שלו היא לא הכי קסומה. כשאתה מצליח ואין לך בסיס נפשי, אפשר להיגרר למקומות מאוד לא טובים".
2+בסיום, שיתף כי בעבר, שיר שלא עבד היה מכניס אותי לחודשים של דיכאון: 'איך זה קרה? אני לא מספיק טוב'. כיום – הוא כבר לא נמצא לא בתחרות להיות הכי טוב שיש: "אני פשוט עושה את מה שאני אוהב ונהנה מהדרך. זה מסר לאנשים כמוני, שחיים עם תחושת פספוס: תאמינו בעצמכם ואל תוותרו ובסוף זה יגיע, זה יבוא. לא לוותר. קל מאוד לוותר בחיים בכלל, לא רק במוזיקה".
