בשישי הקרוב, אם לא יהיו שינויים, יתכנסו בשוויץ לחתום על הסכם בין איראן לבין ארצות הברית, וחשוב להדגיש כי ישראל אינה חלק ממנו. גם כעת, טראמפ מתעקש שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, אך מוקדם לדעת לאן ההסכם יוביל ואם ייחתם בכלל. למרות שההסכם מסתמן כגרוע לישראל, היא עומדת על כך שחופש הפעולה שלה יימשך בלבנון ומול איראן.

במשטר האיראני אין כל אמון ומצד האמריקאים טרם נאמרה המילה האחרונה, ודווקא בנקודת הזמן הזו חשוב לומר לציבור שאסור שתיפול רוחנו. אנחנו נמצאים בתוך מלחמה ארוכה ומשמעותית, וזהו עוד שלב במערכה שיש לעבור באורך רוח. אל תיבהלו מהכותרות ואל תחשבו שהביטחון תלוי בנשיא כזה או אחר; עם ישראל היה כאן לפני טראמפ ויהיה כאן גם אחריו.
מדינת ישראל תמיד ידעה להגן על עצמה בכוחות עצמה, והשכונה במזרח התיכון תמיד הייתה סוערת ולא צפויה כפי שהיא כיום. בשכונה הזו ישראל יודעת להתמודד הכי טוב עם איומים ומכירה את אויביה היטב, לכן הסיפור הגדול אינו ההסכם. הסיפור האמיתי הוא שמחסום הפחד מול איראן פשוט רוסק, והדמון שנראה במשך עשרות שנים כבלתי מנוצח, פתאום התמוסס.

כוחותינו שלטו ביד רמה בשמי איראן, פגענו במטרות שהיה נדמה שאי אפשר להגיע אליהן, חיסלנו את ההנהגה שלהם והוכחנו שאיראן אינה חסינה. יש לנו הישגים אדירים, הפרוקסיז האיראנים ספגו מכה קשה ואנחנו ממשיכים להכות בהם בכל הכוח. ציר הטרור כולו נפגע, מנהיגי האזור חזו בעוצמתה של מדינת ישראל, והעולם כולו ראה שאנחנו לא עומדים חסרי אונים.
ישראל יוזמת, פועלת ומשנה את המציאות בשטח, וגם אם המלחמה טרם הסתיימה וישנם אתגרים, קיימות סיבות רבות להרים את הראש. אנו מכבדים את ידידינו בארצות הברית, אך לא מפקידים את גורלנו בידם, שכן הגורל שלנו נמצא תמיד בידיים שלנו. יש לנו עוד דרך לעבור ומשימות להשלים, אך ההיסטוריה לימדה אותנו שעם ישראל אינו מפחד מדרך ארוכה.
