accessibility-icon
share-icon
צילום: יאיר אלטמן
צילום: יאיר אלטמן

משפט הדיבה של יאיר נתניהו: השופטת מאותתת על הכרעה מוחצת

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני 3 שעות

52

441

like

4

dislike

במהלך דיון בנושא תביעת לשון הרע שהגיש יאיר נתניהו נגד פרופסור אבשלום אליצור, אותתה השופטת כי היא מתקרבת להכרעה משפטית • התביעה הוגשה בעקבות מספר ציוצים שפרסם אליצור, בהם טען כי בנו של ראש הממשלה הכה את אביו, בנימין נתניהו, וגורש בשל כך למיאמי • השופטת דחתה את טיעוני ההגנה של הפרופסור, אשר ניסה להצדיק את הפצת הבדיות בטענה שהשמועות "היו באוויר"


בית משפט השלום בירושלים קיים היום (שני) דיון בנושא תביעת הדיבה שמנהל יאיר נתניהו, באמצעות עורך הדין אוריאל נזרי, נגד פרופ' אבשלום אליצור, בעקבות ציוצים שהפיץ אליצור ברשתות החברתיות, שבהם ייחס לתובע מקרה קשה של אלימות פיזית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, לצד התנהגויות שנועדו לפגוע באימו, שרה נתניהו. מהדברים החד-משמעיים שהטיחה השופטת אורנה סנדלר-איתן בנתבע לאורך הדיון, עולה כי בית המשפט מסרב לקבל את קו ההגנה.

maximize-image
images-count4+
משפט הדיבה של יאיר נתניהו | צילום: יאיר אלטמן

פרופ' אבשלום אליצור עלה להעיד וניסה להסביר את המניעים מאחורי הפרסומים שלו. אליצור טען כי חברת הכנסת נעמה לזימי לא הדהדה את הציוצים שלו, והתעקש כי השמועות הללו פשוט היו נפוצות מאוד ברשתות החברתיות באותה העת: "ח"כ נעמה לזימי לא הדהדה אותי. אני לא יכול לתאר את התחושה כמה אני מצטער על זה בעצמי. כמה מיותר. התובע הוא אחד האנשים השנואים והמושמצים. סביב התובע כמות ההשמצות ניבולי הפה. מה שאמרתי אז היה באוויר בכל מקום".

הטיעון לפיו היותו של אדם מושמץ ציבורית מעניקה לגיטימציה להמשך הפצת שמועות זדוניות לגביו, נדחה מיד על ידי השופטת אורנה סנדלר-איתן, שקטעה את דבריו והביעה מורת רוח קשה: "עם כל הכבוד אדוני אני גרה בירושלים ולא שמעתי את זה. המשפט שאמרת מאוד מטריד בעיני. האם אדוני אומר שמבחינתו התובע אדם מושמץ ולכן זה היתר להשמיץ אותו?".

maximize-image
images-count4+
משפט הדיבה של יאיר נתניהו | צילום: יאיר אלטמן

בעקבות הערת השופטת, הציע פרופ' אליצור לסיים את התיק באמצעות פשרה כספית, אך מיד לאחר מכן בחר לשגר איום מרומז כלפי צוות התביעה בנוגע להמשך ניהול ההליך והאפשרות שיזמן עדי אופי שליליים נגד בנו של ראש הממשלה: "התחלתי בהבעת צער. צר לי שפרסמתי את הדברים והתנצלתי. היה אפשר לגמור את הדבר בסכום סביר. אני מקווה שלא יגררו אותנו להביא לכאן אנשים שיעידו ובוודאי לא יעידו בחיוב על התובע".

הניסיון לשלב בין הבעת חרטה לבין איומים על דוכן העדים ספג נזיפה מיידית וישירה מכס השיפוט: "אדוני נשמע מצד אחד מצטער ומצד שני מאיים זה לא מוצא חן בעיני".

maximize-image
images-count4+
יאיר נתניהו | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

בהמשך עדותו, ולאחר שנשאל על ידי השופטת לגבי סגנון הפרסומים הפוליטיים האחרים שלו, נאלץ פרופ' אליצור להודות באולם כי כינוי הגנאי המזלזל "חמסיאו" שהופיע בציוציו לא כוון כלפי התובע יאיר נתניהו, אלא היה מופנה ישירות כלפי אביו, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בשלב זה של הדיון, ניסתה באת כוחו של פרופ' אליצור, עו"ד גילת וולדמן, למקד את קו ההגנה במעמדו הציבורי של יאיר נתניהו, תוך השוואתו לאחיו אבנר: "אין בן אדם בכל העולם והארץ שלא יודע מי זה יאיר נתניהו. את אבנר בקושי מכירים. הוא דמות פוליטית".

maximize-image
images-count4+
יאיר נתניהו, ארכיון | צילום: פלאש 90

אולם, דברי השופטת סנדלר-איתן הבהירו לצוות ההגנה כי מבחינה משפטית התיק למעשה כבר הוכרע, שכן מהות הפרסומים חורגת לחלוטין מכל הגדרה חוקית של חופש הביטוי: "הדיון לא כוון האם יאיר נתניהו הוא דמות ציבורית. גם בהנחה שאקבל שהוא נחשב דמות ציבורית, אני סבורה שהטענה הזו לא משנה את האופי העוולתי שחייב בפיצוי בהקשר לאימרות שחורגות בהרבה ממה שניתן לכנות ביקורת ציבורית.

"אני חושבת שלפרסם על אדם שהוא הכה את אביו ולהוסיף משפט שהוא דחף גרביים למקפיא כדי להטריף את אימו זה לא מה שניתן לקבל אותו כביקורת ציבורית. להגיד שזו לשון הרע במובן הקשה ביותר לא ניתן להתחמק מכך". בהמשך השופטת הציעה לצדדים להגיעה לפשרה והם יצאו להתייעצויות.

השמועה העקשנית והזדונית, לפיה יאיר נתניהו הורחק מהארץ ועבר להתגורר במיאמי כעונש על עימות פיזי אלים בתוך מעון ראש הממשלה ברחוב עזה, הופצה באינטנסיביות בטוויטר ובפלטפורמות נוספות על ידי פעילים פוליטיים ואנשי אקדמיה המזוהים עם תנועות המחאה.

maximize-image
images-count4+
יאיר נתניהו, ארכיון | צילום: גילי יערי

משפחת נתניהו הגדירה את הדברים כבדידה מוחלטת ושקר מוחלט שנועד לפגוע אנושות ביחסים הפנימיים ובשמם הטוב, והגישה את תביעת הדיבה באמצעות עו"ד אוריאל נזרי תוך הבהרה כי לא תהיה כל פשרה על המצאת סיפורי אלימות.

צוות ההגנה של פרופ' אליצור ניסה לבנות קו משפטי המסתמך על הטענה שהדברים "היו באוויר" וכי מדובר בחלק מביקורת לגיטימית על דמות פוליטית משפיעה, אך בית המשפט סירב להכיר בכך והבהיר כי המצאת סיפורים עובדתיים אינה חוסה תחת חופש הביטוי.

עקבו אחרינו גם ב-Google News