בעקבות המקרה המבעית בכנרת, עולה שוב השאלה האם התן הזהוב הפך לסכנה ממשית לציבור, או שמדובר באירועים חריגים שאינם מעידים על התנהגותה הרגילה של חיית הבר. התן הזהוב, טורף בינוני ממשפחת הכלביים הנפוץ מאוד בישראל, הוא בעל חיים סתגלן במיוחד שתזונתו מבוססת על מכרסמים, חיות קטנות, פירות, צמחים ופגרים. למרות שנוכחותו בולטת בשולי יישובים, הוא מעדיף מטבעו להימנע ממגע ישיר עם בני אדם.
1+הידע המדעי שנצבר עד כה מראה כי תקיפות תנים הן תופעה נדירה. דוגמה לכך מופיעה בדוח מקצועי של מכון המחקר הסביבתי באוניברסיטת ואחנינגן, שהוכן עבור משרד החקלאות והטבע בהולנד, שם ציינו החוקרים כי בעת הכנת המחקר לא היו ידועים באירופה מקרים מתועדים של תקיפות בני אדם בידי תנים זהובים.
החוקרים מסבירים כי הסיכון למפגש מסוכן עולה בעיקר כשהתנים מתרגלים לנוכחות אנושית ולמקורות מזון זמינים. פחי אשפה פתוחים, שאריות מזון בחניוני קמפינג או האכלה מכוונת, גורמים להם לאבד בהדרגה את החשש הטבעי ולהתקרב לבני אדם.
1+מעבר לאובדן הפחד, ישנם מצבי קיצון חריגים שבהם תן עלול להפוך למסוכן ותוקפני. המרכזי שבהם הוא מחלת הכלבת, הגורמת לשינויי התנהגות קיצוניים, לאובדן חשש מוחלט ולתוקפנות חריגה. בנוסף, גם תנים פצועים, חולים, או כאלה שפיתחו תלות באדם והתרגלו לקבל ממנו מזון, עלולים להגיב באגרסיביות ולפעול בצורה שאינה אופיינית למין.
ברשויות הטבע מדגישים כי המפתח למניעת המפגשים הללו נמצא בהתנהגות שלנו ובניהול הסביבה. הדבר מחייב הימנעות מוחלטת מהאכלת חיות בר, לצד סגירה קפדנית של פחי אשפה ופינוי שאריות מזון בסביבות מגורים ובאזורי מטיילים. ככל שהתנים יישארו תלויים במקורות המזון הטבעיים שלהם וישמרו על מרחק, כך יקטן הסיכון לחיכוך.
