תופעת הדיפפייק והסרטונים המופקים באמצעות בינה מלאכותית סביב נושאים צבאיים תופסת תאוצה חסרת תקדים ברשתות החברתיות ברוסיה מאז אמצע שנת 2025. תחקיר מיוחד שפרסם אמש (ראשון) רשת ה-BBC בשיתוף כלי התקשורת העצמאי "מדיאזונה", חושף כיצד בלוגריות רוסיות מרוויחות סכומי עתק – לעיתים פי שניים מהשכר הממוצע ברוסיה – מיצירת תוכן מולטימדיה עבור משפחות הנופלים. המהלך מתרחש על רקע נתונים רשמיים שאימתו צוותי מתנדבים, לפיהם לפחות 225,000 חיילים רוסים קיפחו את חייהם מאז הפלישה לאוקראינה ב-2022, נתון שהשלטונות במוסקבה מנסים להצניע בכל מחיר.
4+המנגנון מאחורי תעשיית ה-AI הצבאית ברוסיה עובד על פי תבנית קבועה ופשוטה: הלקוחות שולחים תמונות סטילס של יקיריהם לחשבונות של יוצרות התוכן, ואלו מזינות אותן לתוך תוכנות ג'נרטיביות המנפיקות סרטונים קולנועיים קצרים עם מוזיקה תזמורתית מרגשת.
Russian families use AI to 'resurrect' loved ones killed in Ukraine https://t.co/o2LVSrokpO
— BBC News (World) (@BBCWorld) June 13, 2026
אחד המקרים הבולטים הוא של בלוגרית פופולרית המכונה "Katya Jin", שהחזיקה ב-10 מיליון עוקבים בטיקטוק. קטיה פרסמה קליפ בן 15 שניות המציג מציאות דמיונית שבה המלחמה נגמרה ושלטי חוצות במוסקבה מכריזים: "המבצע הצבאי המיוחד הסתיים. הגיבורים שלנו חוזרים הביתה", כאשר דמויות המבוססות עליה ועל בעלה מתחבקות בדמעות. במציאות, בעלה של קטיה נעלם בחזית וגורלו אינו ידוע. היא הפכה את הטרגדיה האישית שלה לכלי שיווקי ומכרה סרטונים דומים לאלפי נשים אחרות, עד שבעקבות פניית ה-BBC מחקה את כל תכניה מהרשתות.
4+המחירים של היצירות הללו ברוסיה נעים בין 200 רובל לסרטונים פשוטים, ועד ל-10,000 רובל לפרויקטים מורכבים הכוללים מכתבי פרידה מזויפים המונחים בידי החייל המת. איכות הסרטונים משתנה, ובמקרים רבים הבינה המלאכותית מייצרת עיוותים גרוטסקיים בפנים או דמויות ללא גפיים, אך העלויות הנמוכות מאפשרות ליוצרות לגרוף רווחים עצומים.
אוליאנה לבד, יוצרת תוכן רוסייה הנשואה אף היא לחייל בחזית, סיפרה ל-BBC כי היא מרוויחה בין 150,000 ל-200,000 רובל בחודש – סכום כפול מהשכר הממוצע ברוסיה. התעשרות זו סופגת ביקורת חריפה מצד גולשים המאשימים אותן בעשיית הון על גב השכול, ואחד הגולשים כתב תחת סרטון כזה: "היזהרו שהאובדן לא ידפוק על הדלת שלכן. יש נושאים שאסור לגעת בהם – אבל אתן פשוט רציתן לעשות כסף".
4+מנגד, אנה קורבלבה, תושבת העיר קאמנסק-אוראלסקי שהקימה את פרויקט "סרטוני פרידה" במאי 2025, מגנה על עבודתה ומסבירה את הצד הרגשי: "בחודשים הראשונים לעבודה על הסרטונים האלה בכיתי כמעט כל יום. עם הזמן למדתי להפריד את הרגשות שלי מהעבודה. המטרה של הפרויקט היא לעזור לאנשים להתמודד עם 'פרידות שלא הושלמו' ולתת להם הזדמנות לחבק שוב בעלים, הורים וילדים. אני מנסה להתמקד בצד הטכני, כדי לוודא שהסרטון ייצא יפה וראוי לזכרו של מישהו".
הסרטונים הללו, שבהם מוצגים החיילים הרוסים כמגנים מוסריים וכמלאכים השומרים על משפחותיהם מהשמיים, מעוררים זעזוע עמוק וסלידה בקרב הציבור האוקראיני, שכן התמונות מוחקות לחלוטין את את מעשי ההרס וההרג שביצע הצבא הרוסי באוקראינה. תגובות רבות של אזרחים אוקראינים ברשתות החברתיות תוקפות את התופעה בבוטות: "אתן צריכות להתבייש להראות את 'הגיבורים' שלכן, שהלכו להרוויח כסף מגואל בדם על ידי רצח הילדים שלנו".
4+השימוש באוואטרים ובזהויות דיגיטליות של אנשים שנפטרו אינו ייחודי לרוסיה, אלא מהווה חלק ממגמה עולמית רחבה המכונה "המשכיות דיגיטלית לאחר המוות". טכנולוגיות אלו משולבות בשנים האחרונות במוזיאונים, באולמות משפט ובקמפיינים פוליטיים ברחבי העולם. אולם, מומחים מצביעים על כך שבזמן מלחמה, כאשר נושאי המוות והאובדן הופכים לדומיננטיים בחיי היום-יום, הטכנולוגיה הזו חוצה קווים אדומים והופכת לכלי תעמולתי ותרפויטי כאחד, המערבב בין פנטזיה למציאות היסטורית.
קטרז'ינה נובאצ'יק-באסינסקה, חוקרת במרכז לברהולם לעתיד הבינה המלאכותית באוניברסיטת קמברידג', מתריעה מפני ההשלכות האתיות והנפשיות של התופעה: "יצירת 'בוטים של מתים' של חיילים רוסים או סרטוני דיפפייק של חיילים שנפלו החוזרים מאוקראינה היא מורכבת ביותר וקשה מאוד להערכה אתית בצורה חד-משמעית. במובן מסוים, כולנו נמצאים בעיצומו של ניסוי טכנולוגי ותרבותי, ולא ידוע האם הוויזואליזציה של הבינה המלאכותית מסייעת לאנשים להתמודד עם אבל או לחלופין מעמיקה ומקבעת אותו".
4+העדויות של המשפחות שרכשו את השירותים הללו מחזקות את החשש שמדובר באשליה אופטית שאינה מקלה על הכאב האמיתי. אם שכולה שאיבדה את בנה בחזית סיפרה ל-BBC בפסימיות: "האם הטכנולוגיה יכולה לעזור לי לקבל את העובדה שלעולם לא אחבק את הבן שלי שוב? לא. זו אשליה". אישה אחרת, שרכשה תמונת בינה מלאכותית מונפשת של בעלה המנוח כדי לשלבה על גבי המצבה שלו בבית העלמין, הודתה בכנות: "מבחינה פסיכולוגית, לא, ברור שזה לא עזר – איך זה יכול לעזור?".
למרות זאת, היא בחרה לתלות שתי תמונות דיגיטליות אחרות שלו בחדר השינה שלה. עבור נשים רוסיות רבות, הסרטונים הללו נותרים המפלט האחרון המאפשר להן לשמור על קשר רוחני מדומה עם יקיריהן, כפי שכתבה אחת האלמנות ברשת: "תודה לך, AI, על ההזדמנות הזו להיות עם האהוב שלי. בקרוב ימלאו שנתיים מאז שהלכת".
