הם מופיעים לנו בפיד עשרות פעמים ביום, ממליצים בחיוך כריזמטי על מוצרי טיפוח מנצחים, גאדג'טים מהפכניים לבית, בגדים אופנתיים ומבצעים בלעדיים שאסור לפספס בשום אופן. חלק גדול מהישראלים נוטים להישבע בפני עצמם שהם אינם מושפעים מהתכנים הללו כלל, וכי החלטות הקנייה שלהם הן רציונליות לחלוטין. אלא שנתונים רשמיים חדשים חושפים מציאות שונה לחלוטין ומעלים שאלה נוקבת: האם משפיעני הרשת הפכו לאנשי המכירות החזקים והמשפיעים ביותר במשק הישראלי?
2+מדד פעמונים לחוסן כלכלי לשנת 2025, שבחן לעומק את הרגלי הצריכה של הציבור בעידן הדיגיטלי, מצא כי הרשתות החברתיות תופסות מקום מרכזי ומדאיג בהחלטות הקנייה של משקי הבית. הדוח מנתח כיצד השילוב הבלתי פוסק בין קניות אונליין מהירות, מעבר לתשלומים דיגיטליים בנייד ותוכן שיווקי מתוחכם, משפיע באופן ישיר על הנטייה לבזבוז יתר ומערער את היציבות הכלכלית של משפחות רבות.
מהנתונים עולה כי 31% מכלל הציבור בישראל רכשו במהלך השנה האחרונה מוצר או שירות כלשהו בעקבות המלצה ישירה של משפיען רשת. בקרב נשים הנתון הזה מטפס ל 38%, ואילו בקרב צעירים בגילאי 21 עד 34 הוא כבר מזנק ל 44%, נתון מדהים המשקף כמעט אחד מכל שני צעירים בישראל. הנתון הדרמטי ביותר שמציג המדד מגלה כי 81% מתוך אותם צעירים שקנו מוצר בהמלצת משפיען, כלל לא תכננו לרכוש את הפריט הזה מראש. בארגון פעמונים מעריכים כי ההשפעה הכלכלית בפועל היא אף גבוהה בהרבה מהמספרים הללו, שכן צרכנים רבים כלל אינם מודעים לכך שהחשיפה התת הכרתית לתוכן מסחרי ברשתות החברתיות היא שדחפה אותם לבצע את הרכישה בסופו של דבר.
2+הקלות הבלתי נסבלת של רכישה בקליק אחד מייצרת הרגלי צריכה אימפולסיביים. הדוח מצא כי 26% מהישראלים נוטים לבצע רכישות לא מתוכננות באתרי קניות בינלאומיים פופולריים כמו שיין ועלי אקספרס, ומוציאים שם בפועל הרבה יותר כסף ממה שהקצו לעצמם מראש. בקרב נשים הנתון מגיע ל 32%, ובקרב הקהל הצעיר השיעור עומד על 37%. לתופעה זו מתווסף פיתוי צרכני נוסף: 44% מהצעירים הודו כי הם מגדילים במכוון את סל הקניות הדיגיטלי שלהם ומוסיפים פריטים מיותרים רק כדי להגיע לרף המזכה אותם במשלוח חינם, צעד שלעיתים קרובות מייקר את העסקה כולה.
במקביל לגידול בקניות ברשת, נרשם שינוי פסיכולוגי עמוק באופן שבו הציבור תופס את הוצאת הכסף שלו. מהסקר עולה כי 18% מהישראלים מרגישים פחות את כאב התשלום כאשר הוא מתבצע באמצעות הטלפון הנייד או ארנק דיגיטלי, תופעה שמחקרים בכלכלת התנהגות בעולם כבר קשרו באופן ישיר לנטייה מוגברת להגדלת ההוצאות החודשיות ולאובדן שליטה על התקציב. אובדן השליטה הצרכני הזה משתקף היטב בנתוני החוסן הכלליים: שיעור הישראלים שמקפידים לעקוב באופן קבוע אחר ההכנסות וההוצאות שלהם צנח מ 66% בשנת 2021 ל 52% בלבד בשנת 2025, ורק כשליש מהציבור מפריש כיום כסף לחיסכון לעומת מעל מחצית מהציבור לפני כארבע שנים.
2+חוסר המודעות הפיננסי והבזבוז האימפולסיבי ברשתות מתרחשים דווקא בתקופה שבה הציבור הישראלי פגיע ומתוח מאי פעם. לצד ממצאי הצריכה, הדוח חושף את נזקיה הישירים של הלחימה המתמשכת, כאשר 42% מהישראלים דיווחו בגלוי כי המלחמה פגעה באופן מוחשי במצבם הכלכלי או התעסוקתי. בקרב תושבי הצפון, המתמודדים עם פינוי ממושך ומשבר חקלאי ועסקי עמוק, הנתון הזה מזנק לרמה מדאיגה של 57%. התמונה הכוללת שעולה מדוח פעמונים היא חדה וברורה: גם בתקופה של אי ודאות ביטחונית וכלכלית חריפה, ובזמן שמשפחות רבות חוות שחיקה חסרת תקדים בהכנסות, המנגנונים המשומנים של הרשתות החברתיות ממשיכים להכתיב ולשנות את הרגלי הקנייה של הישראלים, ולעיתים הרבה יותר ממה שהם מוכנים להודות בפני עצמם.
