צעדי דיכוי חסרי התקדים של האינטרנט מטעם הרגולטור הממשלתי "רוסקומנדזור" ברוסיה מעוררים תרעומת ציבורית רחבה, כאשר נתוני סוקר המדינה הרשמי חושפים כי אחוזי התמיכה בפוטין צנחו לרמתם הנמוכה ביותר מאז תחילת המלחמה באוקראינה ב-2022 – מ-75.1% בפברואר ל-67% כעת. המגבלות החדשות פוגעות לא רק באזרחים מהשורה, אלא משתקות רשתות קמעונאות ענקיות ומאלצות אפילו את הפקידות הבכירה של המשטר להחזיק טלפונים כפולים מחשש למעקב של ה-FSB, כך דווח היום (שבת) ברויטרס.

החיים הדיגיטליים במוסקבה הפכו למערכת מתישה של מעברים בין רשתות וזהויות וירטואליות. כדי לעקוף את החסימות ולשוחח עם חברים בחו"ל, האזרחים נאלצים להפעיל שירותי VPN המנתבים את הגלישה דרך שרתים זרים. אולם, ברגע שהם מבקשים לבצע פעולה בסיסית כמו קניית כרטיס רכבת באתר הרשמי של "הרכבת הרוסית" או כניסה לחשבון הבנק, האתרים הממשלתיים חוסמים אותם מיד בשל השימוש בטכנולוגיית ההסוואה.
ההנחיה החדשה של הרגולטור, המחייבת בנקים וחנויות מקוונות לחסום משתמשי VPN, התבררה כחרב פיפיות כלכלית. ענקית המסחר האלקטרוני "וילדבריז" – המקבילה הרוסית של אמזון – ספגה צניחה מיידית של 10% בתעבורת האינטרנט שלה. נתוני חברת הייעוץ "דיגיטל באדג'ט" מראים כי רוסים רבים פשוט מסרבים לכבות את ה-VPN כדי לבצע רכישות, ומאבדים עניין במוצר ברגע שדף הבית מסרב להיפתח, מהלך שפוגע קשות בהכנסות של הקמעונאים במדינה.

למרות המלחמה של השלטונות, הציבור הרוסי מציג שיעורי אימוץ של טכנולוגיה חדשה חסרי תקדים. נתוני עיתון "קומרסנט" חושפים כי בחודש מרץ לבדו נרשמו 9.2 מיליון הורדות של חמשת שירותי ה-VPN הפופולריים ביותר מחנות גוגל – נתון הגבוה פי 14 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
מלחמת הגרסאות בצמרת מציגה תמונה מורכבת: בכירים בקרמלין ומקורבים פוליטיים משתמשים ב-VPN באופן קבוע; השליח המיוחד של פוטין, קיריל דמיטרייב, מפרסם ציוצים סדירים ברשת החברתית X החסומה במדינה.

כמו כן, מקורות המקורבים לקרמלין חושפים כי פקידי ממשל מורידים VPN בחשאי ומחזיקים טלפונים ניידים נפרדים עבור האפליקציה הממשלתית "MAX" מחשש לפריצה של ה-FSB. חלקם אף מסירים פיזית את המיקרופון והמצלמה מאותם מכשירים כדי למנוע האזנות בסתר.
הפגיעה בחופש הרשת החלה להחריף בשנה האחרונה, כאשר שירות הביטחון הפדרלי החל להורות לחברות הטלקום להשבית לחלוטין את רשתות האינטרנט הסלולרי למשך ימים שלמים במחוזות שונים. הנימוק הרשמי של השלטונות הוא מניעת ניווט עבור כטב"מים מתאבדים של צבא אוקראינה.

אולם, הצעדים הללו הובילו לשיבושים דרמטיים בבירה. במהלך חודש מרץ שותקה רשת האינטרנט במוסקבה למשך כמעט שלושה שבועות, מהלך ששיבש את עבודתם של השליחים הקהילתיים באפליקציית המשלוחים "פלואוו-וואו" ואילץ אותם להתחבר ל-Wi-Fi של חנויות ברחוב כדי להבין לאן להוביל את הסחורה. הנתון המשעשע ביותר מתוך דוחות המכירות של "וילדבריז" חושף כי באותם שבועות של שיתוק מערכות הניווט, מכירות מפות הנייר הישנות במוסקבה זינקו ביותר מפי שניים.
המשמעות האסטרטגית של הדיכוי הדיגיטלי הנוכחי היא ניסיונו של הקרמלין להשיג "ריבונות דיגיטלית" מוחלטת ולנתק את הציבור הרוסי מהשפעות ומקורות מידע מערביים. חברות הענק "מטא" ו"טלגרם" האשימו את מוסקבה בניסיון מכוון לאלץ את האזרחים לעבור לאפליקציית "MAX" הממשלתית, המדווחת על 85 מיליון משתמשים יומיים, כדי להקל על שירותי הביטחון לפקח על התכתבויות ולנטרל קולות אופוזיציה.
המטרות הפוליטיות הללו נתקלות בהתנגדות עזה מצד אנשי עסקים ובלוגרים שמרנים, המזהירים מפני פגיעה קשה בניהול קמפיין הבחירות של מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת", הזקוקה לפלטפורמות הדיגיטליות כדי לגייס קולות. לנוכח הלחץ הגובר, פוטין הנחה את הממשלה לגלות גמישות רבה יותר והצהיר כי התמקדות באיסורים בלבד היא "צעד נגד היצרנות".

בעקבות זאת, תוכנית ממשלתית לחייב את חברות הסלולר לגבות תשלום מוגדל מלקוחות שמשתמשים ביותר מ-15 ג'יגה-בייט של נתונים זרים בחודש נדחתה בחודש מאי, וההערכות במוסקבה הן כי הממשל ימתין עם גזירות המדיה הנוספות עד לאחר סגירת הקלפיות בספטמבר.
