מתח פוליטי וחרדה כלכלית בשווייץ לקראת פתיחת הקלפיות מחר (ראשון), לקראת משאל העם ההיסטורי על הגבלת מספר התושבים במדינה, כאשר על פי הסקרים האחרונים, המדינה נמצאת בעמדה מקוטבת לחלוטין: 52 אחוזים מהמצביעים נוטים להתנגד להצעה בפער זעיר, 45 אחוזים תומכים בה בנחרצות, ושיעור גבוה של בעלי זכות בחירה נותרו חסרי הכרעה. הדיון הציבורי סביב המהלך חושף שבר עמוק במדינה האלפינית, שמספר תושביה זינק מ-7.3 מיליון בשנת 2002 ל-9.1 מיליון כיום, כאשר יותר מרבע מהתושבים נולדו מחוץ לגבולות המדינה.
3+ההצעה חסרת התקדים קובעת מנגנון אכיפה דו-שלבי: הממשלה השווייצרית תידרש לנקוט צעדי בלימה אקטיביים ברגע שמספר התושבים יגיע ל-9.5 מיליון, כדי להבטיח שהאוכלוסייה לא תעבור את רף 10 המיליונים לפני שנת 2050. הצעדים המתוכננים כוללים הגבלות קשיחות על מספר מבקשי המקלט המורשים להיכנס למדינה, וביטול מוחלט של הזכות לאיחוד משפחות עבור עובדים זרים. על פי יוזמי החוק, אם תגיע המדינה לתקרת ה-10 מיליון, היא תיאלץ לבטל באופן חד-צדדי הסכמים בין-לאומיים עליהם היא חתומה, ובראשם ההסכם לתנועה חופשית של אנשים מול האיחוד האירופי.
האפשרות הזו מעוררת בהלה עמוקה במגזר העסקי ובארגון המעסיקים "אקונומי-סוויס". הכלכלן הראשי של הארגון, רודולף מינש, ציין בשיחה עם ה-BBC כי אישור ההצעה יציב אתגרים חסרי תקדים ביחסים עם השותפה הכלכלית המרכזית של המדינה: "האיחוד האירופי הוא עדיין, בפער גדול, שותף הסחר החשוב ביותר של שווייץ. זה האינטרס המובהק שלנו לשמור על מערכת יחסים יציבה וברורה עם שותפת הסחר המרכזית שלנו". בבריסל כבר הבהירו בעבר למדינות שאינן חברות באיחוד כי הן לא יוכלו "לקטוף רק את הדובדבנים" של השוק המשותף מבלי לעמוד במחויבויות כמו חופש התנועה.
3+בנוסף לחשש המדיני, המעסיקים השווייצרים מודאגים ממחסור מיידי בכוח אדם מיומן. כיום, כ-50 אחוזים מכלל העובדים בענף המלונאות בשווייץ הם מהגרים, ובתי החולים ובתי האבות במדינה תלויים לחלוטין בידיים עובדות מחו"ל. מתנגדי החוק מדגישים כי הגבלת האוכלוסייה אינה ריאליסטית לנוכח העובדה ש-20 אחוזים מאוכלוסיית שווייץ כבר חצו את גיל 65, ושווייץ זקוקה נואשות לעובדים צעירים ולמשלמי מיסים מחו"ל כדי לממן את הצרכים של האוכלוסייה המזדקנת.
הקיטוב החריף סביב משאל העם מתבטא בצורה המובהקת ביותר בעימות בין שני פוליטיקאים מקומיים צעירים, שניהם בני משפחות מהגרים. נילס פיכטר, חבר פרלמנט במחוז ברן מטעם מפלגת העם השווייצרית ואזרח בעל אזרחות כפולה, טען כי המדינה איבדה שליטה: "הגירה בלתי מבוקרת מובילה לכך ששווייץ לא תהיה יותר שווייץ. מי שאוהב את שווייץ, עם או בלי רקע של הגירה, רוצה שהיא תישאר מקום ששווה לחיות בו, בטוח ומששגשג. זה בדיוק מה שהיוזמה הזו עוסקת בו".
3+מנגד, הלין גניס, חברת מועצת העיר ברן מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שהוריה הגיעו מטורקיה, דוחה את ההאשמות הללו ומכנה אותן הפיכת המהגרים לשעיר לעזאזל: "זה לא המהגרים שקובעים את גובה שכר הדירה, וזה לא המהגרים שמעלים את פרמיות ביטוח הבריאות. השאלה המרכזית היא לא איך להדיר אנשים, אלא איך אנחנו מייצרים מספיק דיור בר-השגה, מבטיחים תנאי עבודה טובים ומשקיעים בשירות ציבורי חזק".
המשמעות האמיתית של משאל העם חורגת מהוויכוח על צפיפות ברכבות או מחירי הדיור, ונוגעת לחשש העמוק של אזרחי שווייץ מבידוד פוליטי בעולם לא יציב ומסוכן. חבר הפרלמנט הסוציאל-דמוקרטי, ז'אן פולט, הזהיר כי שווייץ כבר סובלת מהשלכות המלחמות בעולם, כולל עליית מחירי הדלק בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה והלחימה מול איראן.
3+הפחד הציבורי מבידוד התעצם לאחר שוושינגטון הטילה מכסי מגן עונשיים בגובה 39 אחוזים על סחורות שווייצריות, וההסכם להפחתתם ל-15 אחוזים טרם נחתם באופן סופי. כחלק מקמפיין הנגד, שלטי החוצות ברחובות שווייץ מציגים כעת את דמויותיהם של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג תחת הכותרת המזהירה: "לנתק קשרים עם אירופה, בזמן כזה?". החשש מפני אובדן הרצון הטוב של בריסל והישארות לבד במערכה עשוי להיות הגורם המכריע בקלפיות.
