יש משהו מאוד מטריד בהתנהלות של הרמטכ"ל אייל זמיר. צריך לומר, ברמה המבצעית – צה"ל עושה עבודה מדהימה. הלוחמים, הטייסים, אנשי המודיעין, מערכי ההגנה וההתקפה עושים עבודה מצוינת. אבל דווקא בגלל זה עולות השאלות: למה הרמטכ"ל עסוק כל כך בתקשורת? ומאיפה מגיעים התדרוכים האלה שמנסים לחתור תחת הדרג המדיני?
3+השבוע, קצת אחרי חצות הלילה, בזמן שאזרחי ישראל רצו למרחבים מוגנים בעקבות המתקפה האיראנית, בזמן שמערכות ההגנה פעלו ובזמן שהמדינה כולה הייתה דרוכה, מצפה למתקפה ישראלית באיראן, הרמטכ"ל מיהר להעביר מסרים לתקשורת: "צה"ל יכה באויב בעוצמה ברגע שינתן אור ירוק".
מדובר באירוע חריג. כשמדינה נמצאת תחת מתקפה, הייתי מצפה שהרמטכ"ל יעסוק בניהול המערכה. לא בדוברות ולא ביועצי תקשורת. והמשפט הזה גם מעורר אי נוחות נוספת. שהרי באותו רגע הדרג המדיני עדיין ניהל דיונים אינטנסיביים באשר לתגובה.
3+לא נקבע דבר. לא התקבלה הכרעה. למה דחוף להוציא הודעות מטופשות כאלה בזמן שהמדינה בעיצומו של משבר וההתנהלות מחושבת עד הפרט האחרון? הדיונים האלה לא אמורים להתקיים דרך התקשורת. אין שאלה בכלל.
הברברת נמשכת. ואתמול שוגרה אמירה נוספת: "התקיפה שביצענו באיראן הייתה הכנה למהלומה הרבה יותר משמעותית וכבדה". סליחה, אבל למי מיועדים המסרים האלה? לאיראנים? לציבור הישראלי? או לאולפני החדשות?
3+הרי מי שמחליט אם תהיה מתקפה נוספת באיראן הוא הדרג המדיני.
האויב לא צריך לדעת מה אנחנו מכינים לו, בטח לא מפיו של ראש הדרג הצבאי. תפקידו של הרמטכ"ל להכין את התוכניות. תפקידו של הדרג המדיני להחליט.
מן הסתם, הרמטכ"ל לא חשוף לכלל השיקולים המדיניים. הרמטכ"ל מחזיק יועץ תקשורת, האמירות המיותרות הללו התחילו מאז שנכנס לתפקידו. ולצה"ל יש דובר ומערך דוברות גדול. יש גורמים שתפקידם להסביר.
3+רמטכ"ל צריך לעסוק בלחימה, בפיקוד, במוכנות, בניצחון – לא ביחסי ציבור. ולכן האבסורד מתעצם, עם אמירות מהסוג הזה. אם אתה לא רוצה שצה"ל ייגרר למאבקים פוליטיים, אולי הגיע הזמן להפסיק להתנהג כמו פוליטיקאי.
