מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אתמול (שלישי), דוח חמור המהווה "כתב אישום ציבורי" נגד צמרת קהילת המודיעין ומערכת הביטחון של מדינת ישראל. הדוח, המנתח את סוגיית כליאתם ושחרורם של אסירים ביטחוניים במהלך מלחמת חרבות ברזל, ושחרור מנהל בית החולים "שיפא" ומחבלים נוספים ממתקן "שדה תימן" – מהלך שעורר בשעתו סערה ציבורית חסרת תקדים וזעם עמוק מצד משפחות החטופים. כעת מתברר כמחדל ניהולי ומבצעי מהדרגה הראשונה של שב"כ בראשות רונן בר והמועצה לביטחון לאומי.
4+השתלשלות האירועים המופיעה בדוח המבקר חושפת שרשרת החלטות תמוהה ומדאיגה בתוך מסדרונות שירות הביטחון הכללי. על פי הממצאים, בעקבות מצוקת כליאה קשה והצורך לפנות עצורים ממתקן הכליאה של צה"ל ב"שדה תימן", פנה המל"ל אל שב"כ בבקשה לבחון חלופות ולגבש המלצות לשחרור כלואים בהתאם לרמת הסיכון הביטחוני שלהם.
הארגון, תחת הנהגתו של ראש השב"כ רונן בר, נרתם למשימה אך כשל לחלוטין במנגנוני הפיקוח וההערכה. ביחידה ספציפית בשב"כ שטיפלה בנושא, גיבשו חוות דעת מקלה לגבי מנהל בית החולים "שיפא". הארגון אמנם ציין בחוות דעתו כי המנהל תומך באופן מובהק בארגון הטרור חמאס, אך בחר להמליץ על שחרורו בנימוק שהוא "לא השתתף באופן פעיל בפעילות צבאית או בפשיטה הרצחנית לשטח ישראל בשבעה באוקטובר".
4+המבקר חושף כי ההמלצה לשחרר את קבוצת הכלואים הזו עברה למרות שגורם מוסמך בתוך שב"כ התריע בזמן אמת, קודם לשחרור, כי הרשימה המתגבשת כוללת "אנשים מהם נשקף סיכון ביטחוני". גם צה"ל אישר בתגובתו לביקורת כי המשוחררים היו מעורבים בפעילות טרור וענו על הקריטריונים של "חוק הלב"חים", כלומר – החוק חייב את המשך מעצרם משום ששחרורם מהווה פגיעה ישירה בביטחון המדינה.
אחד הממצאים המדהימים ביותר בדוח נוגע לחופש הפעולה המוחלט שניתן ליחידות המשנה בארגון. המבקר קובע חד-משמעית כי לא בוצעה כל בקרה – לא בתוך מטה שב"כ בדרגים הבכירים ביותר ולא מחוץ לארגון – על ההמלצה של אותה יחידה שאישרה את שחרורו של מנהל שיפא. ההחלטה התגלגלה ישירות לביצוע של צה"ל בשטח, מבלי שראש הארגון או מי ממטהו הציבו תמרור עצור.
4+המבקר מותח ביקורת חריפה על הציניות שבה ניצל ארגון חמאס את המהלך: שחרור מנהל בית החולים שיפא הוענק להם כמתנה הסברתית מובהקת. חמאס ניצל את המנהל המשוחרר ואת תשומת הלב התקשורתית הבין-לאומית הנרחבת שקיבל מיד עם צאתו מהכלא לצורכי תעמולה ארסית נגד מדינת ישראל, בזמן שמשפחות החטופים מחו ברחובות וטענו כי המהלך מהווה יריקה בפרצופן ופגיעה אנושה במאמצים להשבת יקיריהן. המבקר קובע כי שב"כ כשל בכך שלא שקל ולא שילב בחוות דעתו את ההשפעה והנזק התודעתי הקיצוני שייגרמו לציבור בישראל ולחמאס בעקבות השחרור.
חומרת האירוע מתעצמת לנוכח העובדה שמערכת הביטחון החליטה לפעול כראות עיניה מעל ראשו של הדרג המדיני הנבחר. דוח המבקר קובע כי שחרור מנהל שיפא ו-18 הלב"חים הנוספים בוצע ללא עדכון של ראש הממשלה וללא קבלת אישורו. המל"ל הודה במסגרת הביקורת כי סיכומי הדיונים הרגישים בנושא פינוי הכלואים משדה תימן מעולם לא הועברו לעיונו או לאישורו של ראש הממשלה, והשחרור עצמו לא אושר על ידי ראש הממשלה או הקבינט. המבקר רואה בעובדה זו פגיעה קשה בסדרי הממשל התקינים.
4+הרקע הרחב למשבר, כפי שמשרטט הדוח, הוא "משבר הכליאה" הלאומי – מחדל מתמשך שבו המחסור הקיצוני במקומות כליאה ובמרחב מחיה במתקני שירות בתי הסוהר פגע באופן ישיר בפעילות המבצעית בשטח. הדוח קובע כי המצוקה במתקנים הביאה לפגיעה ניכרת ביכולתו של שב"כ לבצע מעצרים מתוכננים מראש ביהודה ושומרון, לצמצום היקף הסיכולים, ולפגיעה קשה ביכולת לנהל חקירות אפקטיביות של מחבלים ואסירים ביטחוניים. בנוסף, נחשפו פערים קשים בתיאום ובשיתוף הפעולה המודיעיני בין אגף המודיעין של שב"ס לבין שב"כ.
בעקבות המחדל, מבקר המדינה מציב דרישה נוקשה ומתווה מפת דרכים ברורה לעתיד: קביעת קריטריונים לשחרור לוחמים בלתי חוקיים לא תישאר בלעדית בידי גורמי שטח בשב"כ, אלא תחייב שותפות של גופים חיצוניים כמו המל"ל והייעוץ המשפטי לממשלה, תוך בחינה מחמירה של הנזק התודעתי.
4+מעל הכל, המבקר קובע הלכה חדשה וחד-משמעית: החלטות על שחרור אסירים ביטחוניים מטעמים מדיניים או ביטחוניים – ובייחוד כאלו הכרוכים בסיכון ביטחוני או ברגישות ציבורית גבוהה – חייבות להיות מובאות להכרעה וחתימה רשמית של שר הביטחון, ראש הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני, ולא להיסגר בחשאי בתוך חדרי החקירות.
