פרטים חסויים שנחשפים מתוך ערוצי המשא ומתן החשאיים בין ארצות הברית לאיראן, מגלים כי המדינות נמצאות על סף סיכום מסגרת להסכם גרעין היסטורי. חשיפת המתווה מגיעה ימים ספורים לאחר ששליחי הבית הלבן ביקרו במעבדה הגרעינית הלאומית "אוק רידג'" בטנסי כדי להיערך לנטרול 11 טונות של אורניום מועשר. עם זאת, המגעים הגיעו לנקודת מבחן קריטית בעקבות אירועי היממות האחרונות, בהם חילופי מהלומות טילים בין ישראל לאיראן והתקיפה האמריקנית ברפובליקה האסלאמית, כ דווח היום (רביעי) ב"ניו יורק טיימס".

המגעים החשאיים בין וושינגטון לטהרן חושפים מתווה נוקשה משמעותית מהסכם הגרעין של שנת 2015. ארבע נקודות הליבה שנמצאות כעת על שולחן הדיונים כוללות: השבתת העשרת האורניום לטווח ארוך – ארצות הברית דרשה בתחילה הפסקת העשרה מוחלטת ל-20 שנה. האיראנים הציעו 10 שנים, אך דיפלומטים מעריכים כי הפשרה תיקבע על 15 שנים. טראמפ רמז לאחרונה כי יסכים לפשרה אם יהיה מדובר ב"השבתה אמיתית".
כמו כן, הבית הלבן דורש לקחת את כל 11 טונות האורניום שבידי איראן בשיתוף סוכנות האנרגיה הבין-לאומית. שר החוץ האמריקני, מרקו רוביו, הבהיר כי ההסכם חייב לכלול את כלל המלאי ולא רק את הדלק המועשר לרמה צבאית. טראמפ התייחס לכך בריאיון לרשת NBC ואמר: "אנחנו נוציא את זה ונשמיד את זה, בין אם זה ייעשה באתר עצמו ובין אם נוציא את זה אל מחוץ למדינה".

בנוסף, וושינגטון דורשת את פירוקם המלא של המתקנים בנתנז, פורדו ואיספהאן, אשר נפגעו קשות אשתקד במבצע האמריקני "Midnight Hammer". איראן מסכימה לפרק שניים אך מתעקשת להותיר מתקן אחד פעיל כסמל ל"זכותה להעשיר". התנאי האחרון הוא דרישה אמריקנית לאפשר לפקחים בין-לאומיים כניסה בכל זמן ובכל מקום, כולל לבסיסים צבאיים של משמרות המהפכה שעד כה היו סגורים בפניהם.
לצד הסעיפים הטכניים, המכשול המרכזי בשיחות נותר כלכלי – לוח הזמנים לשחרור 25 מיליארד דולר של נכסים איראניים מוקפאים. גנרל מוחסן רזאי, יועצו הצבאי של המנהיג העליון באיראן, הבהיר בריאיון לרשת CNN את עמדת הצבא, והצהיר כי ללא העברת הכספים לא תחתם עסקה.

המשא ומתן מתקדם בקצב איטי מכפי שקיווה טראמפ. בכירים בממשל, ובהם סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, העריכו מספר פעימות בשבועות האחרונים כי ההסכם ייחתם בתוך ימים, אך גנרלים איראנים עיכבו את המענה ודרשו קודם כל את הפשרת הכספים, בעוד האמריקנים מתעקשים להעבירם רק כ"תשלומי התקדמות" הולמים לאחר ביצוע שלבי ההסכם – ובראשם פתיחת מצר הורמוז שנחסם כמעט לחלוטין מזה 101 ימים.
ערוץ התקשורת החשאי בין שר החוץ האיראני עראקצ'י לשליח האמריקני ויטקוף הוכח כקריטי בתחילת השבוע. במהלך חילופי מהלומות הטילים הקשים בין איראן לישראל בימים ראשון ושני, ניצל ויטקוף את הקשר הישיר כדי להעביר מסרים תקיפים לטהרן המפצירים בה לעצור את ההסלמה. שיחות אלו הובילו להצהרת איראן על הפסקת הירי, ובעקבותיה הפעיל טראמפ לחץ טלפוני כבד על ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, במטרה לבטל מתקפת נגד מתוכננת של צה"ל בתוך איראן.

במהלך השיחות הללו עם נתניהו, טאן טראמפ כי תקיפות ישראליות נוספות על תשתיות אנרגיה וצבא בטהרן יטרפדו את המאמצים להביא את איראן לוותר על מלאי הדלק הגרעיני שלה. ימים ספורים לפני כן, בריאיון מוקלט ל-NBC, התייחס טראמפ להנהגה האיראנית החדשה ואמר: "הם חזקים. הם גאים, אבל הם הולכים להיות חייבים לעשות הסכם כי אין להם ברירה".
המשמעות הגיאופוליטית של המתווה המתגבש היא הימור פוליטי וכלכלי עצום של שני הצדדים. ממשל טראמפ מניח, בדומה לממשל אובמה לפני 11 שנים, כי המצוקה הכלכלית הקשה של איראן תחת המצור הימי והסנקציות הכלכליות – אשר מונעים ממנה למכור נפט בעולם ומקפיאים את נכסיה – תגבר על האידיאולוגיה הדתית של המשטר.

אולם, היסטוריית העימות מוכיחה כי גורמים ניציים בתוך משמרות המהפכה רואים בהתנגדות לארצות הברית את ליבת המהפכה האסלאמית, ללא קשר למחיר הכלכלי. נכון לעכשיו, התוכנית של הבית הלבן לפתוח בשיחות מכניסטיות מפורטות בשוויץ באמצע חודש יוני עומדת בסימן שאלה גדול;.מפקדי הצבא האיראני מאמינים כי הפלת כלי טיס אמריקניים וסגירת מצר הורמוז מעניקים להם מנוף לחץ משמעותי, והתקיפות ההדדיות האחרונות עלולות להוכיח כי הדרג הצבאי בטהרן מעוניין לשמר את "מדינת הסף הגרעינית" כערובה היחידה להישרדותו.
