accessibility-icon
share-icon
צילום: אליה אביב חדשות 14
צילום: אליה אביב חדשות 14

"הסכם אוסלו מת": המודל החלופי שמציעים קצינים בכירים במיל'

דסק C14

דסק C14

לפני כשעה

4

like

0

dislike

תא"ל במיל' ארז וינר ואל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני ביקרו בחוות "שובה ישראל" בשומרון והציגו ביקורת נוקבת על הסכמי אוסלו • לדבריהם, חלוקת השטח לשטחי A, B ו-C יצרה עיוותים גאוגרפיים ופגעה ברציפות הישראלית בשטח • השניים הציגו את "מודל האמירויות" כחלופה אפשרית, והדגישו את חשיבות החוות החקלאיות לביסוס אחיזה וביטחון בשטח


תת-אלוף במיל' ארז וינר, יו"ר תנועת "הביטחוניסטים", ואל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני ערכו סיור בחוות "שובה ישראל" שבשומרון. במהלך הביקור נפגשו השניים עם חברי פורום "הביתה", שהוקם על ידי ליבי אליאב ששכל את בנו דוד אליאב הי"ד בעזה, ועם יהושע שרמן ששכל את בנו בפיגוע רצחני סמוך לחווה. השניים הקליטו במקום את הפודקאסט הפופולרי שלהם "הווינר והפרופסור", ובחנו את הסכמי אוסלו והשלכותיהם.

maximize-image
images-count2+
צילום: ללא

אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני, לשעבר מפקד סיירת גולני ומומחה לביטחון וסייבר שפעל בגזרה בתקופת החתימה על ההסכמים ובמהלך מבצע "חומת מגן", תיאר כיצד חלוקת השטח במסגרת הסכמי אוסלו יצרה עיוות ביטחוני. לדבריו, ההגדרה של שטחי A, B ו-C יצרה עיוותים גאוגרפיים שמנעו רציפות ישראלית בשטח. סיבוני טען כי מדובר במחדל מתמשך בניהול הקרקעות, והוסיף כי "הפלשתינים כרסמו שנים בשטחי C בכסף זר, בעיקר אירופי, תוך פריצת דרכים ובניית תשתיות – בעוד ישראל התעסקה במניעת התיישבות יהודית".

תא"ל במיל' ארז וינר הרחיב על המשמעות הצבאית של ההתיישבות ואחיזת השטחים הפתוחים. לדבריו, תפיסה ביטחונית הנשענת על טכנולוגיה, גדרות ומודיעין בלבד אינה מספיקה, וכי נדרשת גם נוכחות פיזית בשטח לצורך יצירת הרתעה וביטחון אמיתי. וינר הוסיף כי אנשי החוות והרועים אינם רק חקלאים, אלא מהווים בפועל קו הגנה קדמי ועיניים ביטחוניות במרחב.

maximize-image
images-count2+
יהודה ושומרון | צילום: אליה אביב חדשות 14

השניים הסכימו כי הרשות הפלשתינית במתכונתה הנוכחית אינה מסוגלת לשרוד באופן עצמאי, וטענו כי היא נשענת על תמיכה פיננסית ומדינית אמריקאית-אירופית, לצד פעילות צה"ל שמייצבת אותה בשטח. "אם לא היה צה"ל עושה עבורה את המלאכה, חמאס היה זורק אותה מהגגות כבר מזמן", אמר וינר.

מודל האמירויות

לצד הביקורת, הציג סיבוני את "מודל האמירויות" של פרופ' מוטי קידר כחלופה אפשרית, שלפיו הערים הפלשתיניות הגדולות יוגדרו כישויות אוטונומיות נפרדות, בעוד שישראל תחיל שליטה מלאה על השטחים הפתוחים שמחוץ להן. "לא לפי המפה הקלוקלת של אוסלו, אלא רק ערים – וכל השאר שלנו", אמר.

maximize-image
images-count2+
רגעי החתימה על הסכם אוסלו | צילום: אבי אוחיון, לע"מ

בהמשך הציגו השניים שילוב של כלים לביסוס אחיזה בשטח, בהם הקמת יישובים, חקלאות ומרעה, כאשר המרעה הוגדר כאחד הכלים המרכזיים לתפיסת קרקע. לדבריהם, החוות החקלאיות הצליחו לבסס בשנים האחרונות אחיזה של כ-1.1 מיליון דונם נוספים מתוך שטחי C.

הפרק נחתם בהקבלה לפרשת המרגלים, תוך הדגשה כי השאלה המרכזית אינה מה רואים אלא כיצד מפרשים את המציאות. השניים הוקירו את פעילות פורום "הביתה" והזכירו בהערכה ובכאב את זכרם של דוד ליבי הי"ד ויהודה שרמן הי"ד.

תא"ל במיל' ארז וינר הרחיב על המשמעות הצבאית של ההתיישבות ואחיזת השטח, וטען כי תפיסה ביטחונית הנשענת על טכנולוגיה, גדרות ומודיעין בלבד אינה מספיקה, וכי נדרשת גם נוכחות פיזית בשטח לצורך יצירת הרתעה וביטחון.

עקבו אחרינו גם ב-Google News