ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיימה היום (שלישי) דיון סוער בנושא התנהלות הוועדות הרפואיות לנכי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה. הדיון נפתח בדבריה של יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, שהדגישה את אחריות המדינה במתן משאבים לנפגעים, עידוד שיקומם וההכרה בתרומתם ובחשיבותם הלאומית והערכית.
1+במהלך הדיון נשמעו עדויות קשות של נפגעים. תומר בדאני, הלום קרב ממלחמת חרבות ברזל, סיפר על יחס מזלזל בוועדה רפואית עליונה, לאחר שלדבריו נאמר לו: "אתה לא באמת מנסה למות, אתה עדיין פה", למרות חוות דעת רבות על מצבו הקשה. הוא טען לחוסר הקשבה וחוסר אנושיות מצד הוועדה.
יובל וקנין, שורדת מסיבת הנובה, סיפרה כי עברה שבע ועדות רפואיות בשנתיים. לדבריה, פסיכיאטר בוועדה הפחית לה 20% נכות לאחר ששאל אותה "אה, התחלת ללמוד?", והוסיפה כי הוועדות "גומרות לה את הנפש", וכי היא זקוקה לעזרה אמיתית ולא להוכחת מצבה שוב ושוב.
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום, ציינה כי מאז ה-7 באוקטובר 2023 הוגשו כ-111 אלף בקשות להכרה בנפגעי פעולות איבה, מתוכן כ-100 אלף הוכרו. לדבריה, כ-23 אלף נכי איבה עם 20% נכות ומעלה החלו בתהליכי שיקום, והביטוח הלאומי מעניק מעטפת רחבה לנפגעים.
מירב קורט זגדון, ממונה על ועדות רפואיות מחוזיות במשרד הביטחון, מסרה כי 41,800 פצועים פנו להכרה מאז ה-7 באוקטובר, בהם 26,700 פצועי חרבות ברזל. היא הוסיפה כי משרד הביטחון פועל למדיניות של שיקום תחילה, וכי שיעור ההכרה בנכות צמיתה עלה בשנים האחרונות.
1+נציגי ארגוני נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה מתחו ביקורת על חוסר שקיפות, היעדר נימוקים מספקים וזלזול מצד חלק מהרופאים בוועדות. מנגד, נציגת הביטוח הלאומי טענה כי בוצעו שינויים במערך הוועדות, לרבות הכשרות בנושא פוסט טראומה, והתחייבה לבחון את סוגיית תיעוד הנימוקים והפרוטוקולים, לצד שינוי הדגש מתהליכי אחוזי הנכות לעבר שיקום וחזרה לשגרה.
