בית המשפט העליון קבע בפסק דין רע"א 17685-01-26 בשבוע שעבר, ב-4 ביוני פסק דין עקרוני ותקדימי כי חברות תעופה ומארגני טיסות מחויבים לפנות באופן אקטיבי לנוסעים שטיסתם בוטלה, וליידע אותם על זכותם לבחור בין קבלת החזר כספי מלא (השבת תמורה) לבין כרטיס טיסה חלופי. השופטים הבהירו כי הפרת חובת היידוע הזו מהווה עילה חוקית לפסיקת פיצויים עונשים (פיצויים לדוגמה) לטובת הצרכנים, ללא צורך בהוכחת נזק.
3+ההחלטה התקבלה במסגרת דחיית ערעור שהגישה חברת ארקיע (ארקיע אינטרנשיונל וארקיע קווי תעופה ישראליים) נגד קבוצה מסיבית של כמעט מאה נוסעים, אשר יוצגו ברובם על ידי עורך הדין אייל אבידן. פסק הדין ניתן פה אחד על ידי השופט אלכס שטיין, ובהסכמת השופטים דוד מינץ ויעל וילנר.
הפרשה החלה בינואר 2022, אז הייתה אמורה להמריא טיסת ארקיע מהעיר גרנובל שבצרפת לתל אביב. הטיסה נדחתה ברגע האחרון ויצאה לדרכה רק למחרת, מבלי שנמסרה הודעה מראש לנוסעים. עם ביטול הטיסה, הנוסעים קיבלו שירותי מזון, משקאות ולינה באופן חלקי בלבד, והחברה לא הציעה להם את זכות הבחירה הקבועה בחוק בין החזר כספי לכרטיס חלופי. ארקיע טענה להגנתה כי העיכוב נבע מנסיבות מיוחדות שאינן בשליטתה, ובהן תאונת דרכים באזור שדה התעופה ומחלה פתאומית של הטייס, אך בתי המשפט קבעו כי החברה לא הרימה את הנטל הראייתי להוכחת טענות אלו.
3+בפסק הדין דחה השופט אלכס שטיין את פרשנותה של חברת ארקיע, לפיה החברה מחויבת להעניק את אפשרות הבחירה רק לנוסעים שדורשים זאת מיוזמתם. השופט הדגיש כי פרשנות שכזו מעקרת מתוכן את חוק שירותי תעופה ועומדת בניגוד מוחלט לתכליתו הצרכנית. "אדם מן היישוב שנזקק לשירותי טיסה אינו מחזיק בכיסו את מגילת זכויותיו כנוסע", כתב השופט שטיין בפסק הדין. "פשיטא הוא, אפוא, כי על מנת לאפשר לנוסע לממש את זכותו לבחור, יש לדאוג לכך שהלה יידע מהן זכויותיו ומהן האפשרויות אשר עומדות לבחירתו".
בית המשפט העליון ביסס את החלטתו על לשון החוק הישראלי, העושה שימוש במונחים של הצעה מצד חברת התעופה וקיבול מצד הנוסע, ואף הפנה לרגולציה הבינלאומית והאירופית המקבילה, המטילה חובת ציווי אקטיבית להציע לנוסעים את הבחירה האמורה. השופט הסביר כי צרכים של נוסעים משתנים בהתאם למטרת הנסיעה: נוסע שטס לכנס או לאירוע משפחתי ספציפי עשוי לבטל את הנסיעה כולה ולדרוש את כספו חזרה, בעוד שתושב ישראל המבקש לשוב לביתו זקוק באופן דחוף לטיסה חלופית ואינו יכול להסתפק בהחזר כספי. כפיית חלופה אחת מבלי להציג את השנייה, כך נקבע, מהווה שלילת הטבה ואף פוגעת באוטונומיה של הפרט.
3+לצד הקביעה העקרונית כי חברות התעופה מחויבות לפעול באופן אקטיבי, שופטי העליון ביקשו להתוות מדיניות זהירה בכל הנוגע לפסיקת הפיצויים הכספיים ללא הוכחת נזק (פיצויים לדוגמה), שיכולים להגיע על פי חוק לעד סכום של כ 12,240 שקלים חדשים לכל נוסע.
השופט שטיין הסביר כי פסיקת פיצויים לדוגמה ביד קלה מדי עלולה להוביל לתוצאה הפוכה מזו שהתכוון אליה המחוקק. חברות התעופה עלולות לגלגל את העלויות המשפטיות והכספיות הנוספות על כלל הציבור, דבר שיביא בסופו של דבר לייקור מחירי כרטיסי הטיסה בישראל, וייצא שכרם של הנוסעים בהפסדם. לכן, נקבע כי ראוי לייחד את הפיצויים העונשיים הללו בגין אי יידוע זכות הבחירה לאותם מקרים שבהם התנהלותה של חברת התעופה הייתה חמורה במיוחד, או כאשר נלוו אליה הפרות בוטות של חובות נוספות הקבועות בחוק.
3+במקרה הספציפי של הטיסה מגרנובל, מאחר שארקיע הפרה חובות נוספות ולא סיפקה לנוסעים שירותי מזון, משקאות ולינה כנדרש, קבע בית המשפט העליון כי אין מקום להתערב בסכום הפיצויים שנקבע בערכאות הקודמות. השופטים הותירו על כנו פיצוי סטטוטורי בסך 2,120 שקלים לכל נוסע, לצד פיצוי לדוגמה של 1,000 שקלים לכל אחד מהמשיבים (לאחר הפחתה מסוימת שבוצעה בבית המשפט המחוזי). בנוסף, חויבה חברת ארקיע בתשלום הוצאות משפט למשיבים בסך כולל של 15,000 שקלים חדשים במסגרת ההליך הנוכחי.
