accessibility-icon
share-icon
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
מתי טוכפלד
מתי טוכפלד
23

לפני כשעה


חמש שעות של שתיקה: מה מחביאים היועמ"שית ופרקליט המדינה?

הדיון הסוער בוועדת החוקה חשף סדק עמוק באמון הציבור, כאשר גלי בהרב-מיארה ועמית איסמן בחרו להשיב בשתיקה מוחלטת לשאלות נוקבות על אכיפה בררנית • בחירת ראשי מערכת המשפט להתבצר במגדל שן, להקריא דפי מסרים מוכנים מראש ולסרב לספק תשובות ענייניות על פרשת הפצ"רית וועדת הרוגלות, אינה "ממלכתיות" - היא נתפסת כניתוק עמוק ששומט את הקרקע תחת הלגיטימיות של שומרי הסף


שנים התרגלנו למחשבה שהדמוקרטיה הישראלית נשענת על מערכת של איזונים ובלמים. מצד אחד – נבחרי הציבור, האמורים לייצג את רצון הבוחר; ומהצד השני – שומרי הסף, האמורים להבטיח את שלטון החוק. אולם, הדיון האחרון בוועדת החוקה חשף סדק עמוק בחוזה הזה.

maximize-image
images-count3+
הדיון על חסינות של טלי גוטליב | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במשך חמש שעות עמדו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה עמית איסמן מול שאלות נוקבות, אך בחרו להגיב בשתיקה רועמת שהפכה לאמירה המהדהדת ביותר בחדר. הביקורת על התנהלותה של בהרב-מיארה אינה עניין של ימין או שמאל, אלא נוגעת בליבת המושג "דין וחשבון".

חברת הכנסת טלי גוטליב לא הסתפקה בסיסמאות, אלא הטיחה בפני הבכירים שורת פרשות המטרידות חלקים נרחבים בציבור: החל ממעורבותה של היועמ"שית בפרשת הפצ"רית והתנהלות המשטרה הצבאית, דרך הניסיונות לטרפד את הקמת ועדת הרוגלות (פגסוס) שאמורה לחקור חדירה פולשנית לפרטיותם של אזרחים, ועד לחוסר הטיפול בתלונה על הדלפה לכאורה של ח"כ גלעד קריב מוועדה חסויה.

maximize-image
images-count3+
חברת הכנסת טלי גוטליב | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אלו אינן שאלות "טרחניות", אלו שאלות המצביעות על חשש כבד לאכיפה בררנית ולחוסר שקיפות במערכת שמחזיקה בכוח עצום. כאשר נבחרי הציבור מבקשים לדעת מדוע פרשה אחת זוכה לטיפול נמרץ ואחרת נמססת, הציפייה המינימלית היא לקבל מענה ענייני. הבחירה של ראשי מערכת אכיפת החוק לשתוק במשך שעות, ולבסוף להקריא דף מסרים מוכן מראש מבלי להתייחס לתוכן השאלות, מצטיירת כהתבצרות במגדל שן.

יש שיטענו כי הסגנון המושחז של המבקרים גורם למשפטנים להיכנס למגננה. אך טענה זו אינה מחזיקה מים. תפקידם של היועצת והפרקליט הוא לעמוד איתן גם מול ביקורת קולנית ולספק הסברים לציבור המשלם את משכורתם.

maximize-image
images-count3+
הדיון בנושא החיסיון של טלי גוטליב אתמול | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

זכותו של הציבור לדעת מה עומד מאחורי ההחלטות הדרמטיות ביותר במדינה. שתיקה אינה "ממלכתיות"; היא נתפסת כהתנשאות או, גרוע מכך, כחוסר יכולת לספק תשובות מניחות את הדעת.

כאשר מערכת המשפט מסרבת לנהל דיאלוג עם הדרג המדיני, היא שומטת במו ידיה את הקרקע תחת אמון הציבור בה. כוחם של שומרי הסף נובע מהסכמה חברתית שהם פועלים ביושרה ובשקיפות.

maximize-image
images-count3+
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ברגע שהדיון הופך למונולוג של דפים כתובים מראש, התחושה היא שההחלטות מתקבלות בחדרים סגורים, הרחק מעין הביקורת. אם בהרב-מיארה ואיסמן חפצים בשיקום האמון, עליהם לזנוח את דפי המסרים ולהתחיל להשיב.

השתיקה אולי מגנה עליהם בטווח הקצר, אך בטווח הארוך היא פוגעת אנושות בדמוקרטיה הישראלית. ומעידה יותר מכל על מידת הניתוק בה לוקות אותם מערכות.

מתי טוכפלד

מתי טוכפלד

ראש הדסק הפוליטי של C14. פרשן מעריב, מגיש יומן הצהריים של גלי ישראל. שימש 18 שנה הכתב והפרשן הפוליטי של ישראל היום. מרצה, סופר ורב לעריכת חופה וקידושין

עקבו אחרינו גם ב-Google News