חקירתו הנגדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמשכה הבוקר (שלישי) כאשר, עו"ד יונתן תדמור, הטיח ברה"מ ציטוטים ישירים מתוך השיחות החשאיות עם נוני מוזס, בניסיון להוכיח מעורבות ישירה של ראש הממשלה בהנדסת הקו המערכתי של העיתון והשתקת עיתונאים.
5+בפתח הדיון, הציג התובע תדמור לנתניהו מקטע שבו קבל ראש הממשלה בפני מוזס על פוסט שהעלה העיתונאי יגאל סרנה בפייסבוק, ותהה האם נתניהו באמת האמין שלמוזס יש יכולת להשפיע על התוכן של עיתונאיו. נתניהו השיב בקצרות: "חשבתי שכן".
מיד לאחר מכן עבר התובע לעסוק בסיקור של שרה נתניהו, והציג את הציטוטים שבהם מוזס מתגונן וטוען כי עשה מאמצים כבירים להצניע את הדיווח בעמודים האחוריים: "הידיעה הזאת הוחבאה כמה שיכולה להיות מוחבאת בעיתון… הייתה בקשה לתת את זה הכי קטן שאפשר, כי אם לא היה בכלל, היו מרימים גבה. הכי קטן שאפשר, בעמוד הכי נידח שאפשר, עמ' 9 או עמ' 15. אז גם זה לא בסדר?". תדמור שאל את נתניהו האם הוא מאשר שתקיפת רעייתו היא למעשה תקיפה פוליטית נגדו, ונתניהו השיב בנחרצות: "תוקפים את אשתי כדי לפגוע בה וגם כדי לפגוע בי לצערי".
5+כאשר טען התובע כי מוזס בסך הכל הסביר בשיחה שאי אפשר להעלים לחלוטין את הדיווח בתקשורת, הטיח בו נתניהו: "אמרת את זה כעובדה, אבל למיטב ידיעתי זה שקר". בשלב זה התפרצה הסנגורית עו"ד נועה מילשטיין וקטעה את התובע: "לא לא זה לא מה שהוא אומר. הטקסט הזה, לא! סליחה! אני מתנגדת".
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הוררה לנתניהו שלא לענות, ובתגובה להערת "אוי" של התובע, התפרץ עו"ד עמית חדד ותקף אותו חזיתית: "אז אתה חי במציאות אלטרנטיבית. אתה מפיל עליו מידע. ביקשנו להציג את המקור". לאחר שהרוחות נרגעו מעט, ביקש נתניהו להציג את עמדתו המלאה לגבי אופיו של העיתון, והבהיר את ההפרדה המוחלטת שביצע בין החוקים לבין הגנתו על משפחתו.
5+לדברי רה"מ, "אני לא מקבל את הטיעונים שלו שהוא לא עושה את זה ושיש לו עיתונות אחראית. העיתון הוא עוין וממשיך להיות עוין וימשיך להיות. אתה דילגת על דבר אחד, שורה 427 אני אומר לגבי החוק, כן? אני לא מתייחס אם אתה תוקף אותי או לא. החוק הוא נכון בפני עצמו ואני אתמוך בו, אבל אם אתה תפעל לתקוף אותי, אני אתקוף אותך. אם הוא עמד להשמיץ את הבן שלי ואת אשתי, אני אתקוף אותו.
"זכותי המלאה, אני אומר החוק עומד בפני עצמו וזה לא קשור, רק אל תעבוד עליי. אני בעצם אומר לנוני עזוב, בוא אל תעבוד עליי. אתה יודע שיכולת לעצור את זה ולא עצרת את זה וגם היה לי חשד שהוא פעל ככה. זה שני דברים נפרדים – החוק עומד בפני עצמו והכיסוי וההשמצות הפרועות האלה עומדות בפני עצמן".
5+כאשר התובע ניסה ללחוץ שוב ותהה מדוע ביקש ראש הממשלה "לעשות את זה הכי קטן שאפשר", יצא עו"ד עמית חדד מהאולם בזעם, חזר והציג התנגדות עקרונית נחרצת שגרמה לשופטים לקבל את עמדתו: "קשקוש. הראינו שהמקור היחיד שפרסם את זה זה ידיעות אחרונות וזה לא פורסם בשום מקום אחר".
חדד הוסיף: "הייתה שם טענה להתחלה של מימוש ויש פער, הוא תוצאה של החלטה מושכלת של התביעה וראיות שההגנה הציגה במקרה הזה ולכן אי אפשר לחזור לאחורה ולטעון טענות הפוכות… לטעמי כשאדם לא זוכר ולא יכול לזכור ברזולוציה הזאת, מה שמבקשים לעשות פה זה לסבור סברות בהקשר הזה. מישהו יכול לזכור דבר כזה לפני 11 שנים?". השופט משה בר-עם קיבל את עמדת ההגנה.
5+כאמור, תיק 2000 מתבסס על סדרת פגישות חשאיות שקיימו נתניהו ומוזס בשנים 2014–2015, ערב הבחירות. השיחות הוקלטו בחשאי על ידי ראש הסגל של נתניהו. לפי כתב האישום, מוזס מואשם בהצעת שוחד – שינוי הקו המערכתי של ידיעות לטובת נתניהו, ונתניהו מואשם במרמה והפרת אמונים בכך שלא קטע את השיחה ואף הציג מצג כאילו הוא מוכן לקדם את "חוק ישראל היום" שיגביל את העיתון המתחרה.
העימות הבוקר באולם המשפט משקף את קריסתו המעשית של אחד הרכיבים המרכזיים בתיק: תזת ה"מימוש". בכתב החשדות המקורי ניסתה התביעה לטעון כי הידיעות המוחבאות על שרה נתניהו בעמודים 9 ו-15 הן הוכחה לכך שמוזס החל לממש בפועל את עסקת השוחד המדוברת.
5+אלא שמהלך המשפט הוכיח בדיוק את ההפך: צוות ההגנה הראה ש'ידיעות אחרונות' היה למעשה כלי התקשורת היחיד שבחר לפרסם את הידיעה המדוברת, בעוד שאר כלי התקשורת התעלמו ממנה לחלוטין. העובדה הזו מוטטה את הטענה שהעיתון ניסה "להחביא" או "להטיב" עם נתניהו, ואף אילצה את הפרקליטות להשמיט את רכיב המימוש מכתב האישום הסופי.
