תא"ל במיל' הראל כנפו, לשעבר ראש מטה פיקוד דרום, מנתח בראיון לדנה ורון את מצבו של ציר הרשע בעקבות התקיפה הישראלית באיראן. לדבריו, "האיראנים כבר לא מכתיבים כלום" והם נתונים תחת לחץ כבד של המצור האמריקני. כל תקיפה ישראלית בלב טהרן מחריפה את תחושת הנואשות של המשטר, שמוצא את עצמו ללא קלפי מיקוח משמעותיים מול עוצמתה של ישראל.

לפי ניתוחו של כנפו, הניסיונות האיראניים להפעיל זירות נוספות מעידים על חולשה עמוקה ולא על עוצמה צבאית. "האיראנים נואשים עד כדי כך שהם מנסים להפעיל אפילו את החות'ים", הוא מסביר, אך מגדיר את הניסיונות הללו כ"דרדלה", ירי טילים בודדים שאינם משנים את המאזן האסטרטגי. המשטר בטהראן מנסה לייצר "משוואות" חדשות מול ישראל, אך מוצא עצמו מבודד כשהפרוקסים שלו נחלשים משמעותית.
בזירה הצפונית, כנפו מתאר מצב שבו חיזבאללה "נלחם על חייו המדיניים בתוך לבנון" במקביל לכתישה הצבאית של צה"ל. לדבריו, ישראל נמצאת בשליטה הולכת ומתרחבת בדרום לבנון, תוך "טחינת הכפרים השיעיים" ופגיעה אנושה ביכולות הארגון גם מצפון לליטני. ככל שחיזבאללה נחלש, הוא מאבד את היכולת לשמש כזרוע המגנה על איראן, מה שמגביר את הלחץ הפנימי על קבלת ההחלטות בטהרן.

המפתח להמשך המערכה, לשיטתו של כנפו, טמון בתיאום מושלם עם ארצות הברית ובסבלנות אסטרטגית. הוא סבור כי יש להמשיך ולהחליש את איראן עד שתפעל מתוך "נואשות מוחלטת", ורק אז להנחית את המכה הסופית שתביא לשינוי המיוחל. ישראל כבר הצליחה לשבש ולחסל חלקים נרחבים מתעשיית ייצור הטילים האיראנית, אך היעד הבא חייב להיות שאפתני ומכריע הרבה יותר.
בסיכום דבריו, מסמן כנפו את היעד האסטרטגי שטרם הושג: הפלת המשטר האיראני. הוא מעריך כי ניתן להתחיל לשאוף ליעד זה עוד במהלך הלחימה הנוכחית, במיוחד אם המצור הבינלאומי יתהדק. "אני מקווה שמתישהו ישימו את הדבר הזה כמטרה", אמר כנפו, והדגיש כי השילוב בין לחץ צבאי ישראלי למצור כלכלי אמריקני עשוי להוביל לקריסת השלטון בטהרן בטווח הנראה לעין.
