קהל רב של חברים, בני משפחה ומעריצים ליוו היום (ראשון) את הזמר ישי לוי בדרכו האחרונה בבית העלמין בראש העין, לאחר שהלך לעולמו במהלך הלילה בגיל 63. לוי, שהיה מעמודי התווך של המוזיקה הים-תיכונית, נפטר לאחר מאבק ממושך במצב רפואי מורכב שבגינו אושפז בבית החולים וולפסון.
5+אלמנתו איריס, ששימשה לאורך השנים גם כמנהלתו האישית, ספדה לו בכאב עמוק וסיפרה על הזוגיות המיוחדת שחלקו במשך ארבעה עשורים: "כמה נשים זוכות לעבוד עם אהבת חייהן? יש אהבות של פעם בחיים ויש אהבות שחיים עבורן. הייתי העץ שעליו נשענת, אבל אתה השורשים. מיליוני אנשים נפרדים ממך, נפרדים מאגדה אבל עבורי אתה המציאות היומיומית, הבית, השקט, גם כשהוא היה רועש.
"אתה היית השקט בתוכי, יש לך את הלב הכי גדול והכי חזק שאני מכירה, הוא שמר עלינו שלא ניפול. מה אני אם לא אתה? נגעת בכל כך הרבה חיים, מיליוני אנשים מרכינים ראש היום, ואני רוצה להגיד להם להזדקף! להיפרד ממך ביראת כבוד, על הכנות, על היושרה, על האהבה העצומה שהייתה בך ועל החותם העצום שחרטת בתרבות הישראלית. תראה את הילדים שלנו, ישי, הם אתה ואני, הם מקור הגאווה, זכינו לקן חם ומלוכד כל כך, זכינו בהכול. אני לא נפרדת ממך, לא עכשיו ולא אף פעם. אנחנו שזורים זה בזו.
5+"אתה תמשיך להתקיים לנצח עבור אנשים בשירים, ואתה תמשיך להתקיים לנצח בתוכי עבורי. בכל העולם יש אהבה ובכל אדם קיים הרגש, אבל כמוך – לא יהיה אף אחד. אתה אחד ויחיד, האחד שלי, 40 שנה היינו יחד: עליות, מורדות, שריפות, הנאות, ילדים, עברנו המון דברים קשים. לא הכול היה ורדים ושושנים, אבל התגברנו וצמחנו, וכל דבר רק קירב אותנו וחיזק אותנו והעצים את האהבה שלנו. היא לא תיגמר לעולם. זה לא נגמר פה, זה לא ייגמר ואי אפשר להגדיר את זה. כמה שאני אנסה אני לא יכולה לכמת באמת את גודל האהבה שיש בינינו – זה לא נורמלי. בחיים לא ראיתי אף אחד, ראיתי אותך לפניי, לפני הילדים שלי, ששילמו מחיר כבד, אבל הם כיבדו אותך, מכבדים אותך, טיפלו בך ופה ניצחתי. תנוח על משכבך בשלום".
.גם בנותיו של ישי, מיתר ובת אל, שיתפו בזיכרונות האישיים ובקשר הבלתי ניתן להפרדה עם אביהן. מיתר ספדה: "אבא אהוב ליבי, אבא היקר שלי. מקור הכוח שלי. מה לא עברנו ביחד, אהבת חיי? אין קשר כמו שלי ושלך. לאף אבא ובת בעולם אין קשר כזה. לחמנו כל החיים ביחד. זכינו בך. היית אבא טוב, רגיש, ילדותי, מצחיק. מי שהכיר אותך ידע שאתה אדם שלא מסוגל להכאיב. אני אוהבת אותך. נוח על משכבך בשלום.
5+"היית אבא מדהים, סליחה על כל השטויות שעשיתי לך ולאמא כשהייתי ילדה. אני חזקה רק בגללך, ואני מבטיחה לך שהמשפחה הזאתי תמשיך לעמוד ולתפקד חזק. מבטיחה לך שאעשה הכל לעילוי נשמתך. עכשיו אתה עם האח שכל כך אהבת, כל הזמן היית בוכה עליו. אתה איש טוב. אין אהבה בכל העולמות כמו שאני אוהבת אותך. אתה בבשר שלי, בעצמות שלי. מזל שיש לי משפחה, אם לא הייתה אז הייתי איתך כבר".
בת אל הוסיפה בבכי: "אבא, אהבת חיי, האור של העיניים שלי, החיוך על הפנים שלי. אולי אתה רק עכשיו יודע. אתה זוכר ששאלתי אותך, 'אבא, אתה לא בוכה, אבא?'. אמרת שכל פעם שאתה קורא שמע ישראל, אתה בוכה. הייתי אומרת, 'מיטלי של ישי לוי'. אתה הלב שלי, אתה בגוף שלי. אני אוהבת אותך אבא. אתה שליח אל, אתה נשלחת להיות נר נשמות, אם לשמח, אם לרפא. אני יודעת מה היית מה הצלחת לעשות בחיים. אני יודעת. אני לוקחת כל שיר שלך לתפילה, אתה הכוח שלי, הגאווה שלי".
5+בניו של הזמר, אושר, ירין ושיר לוי, הביעו בדבריהם הערכה ליכולת הסליחה והקבלה שאפיינה את אביהם למרות הקשיים. אושר וירין ספדו לו: "תודה על כל מי שבא לכבד. אבא שלי היה צדיק. לא משנה כמה הצעות עשיתי לו, לא משנה כמה פעם התחצפתי, ביישתי אותו בכוונה ולא בכוונה, הוא תמיד קיבל אותי. תמיד קיבל אותי, לא משנה כמה פעמים ביקשתי סליחה, ועשיתי למחרת את אותם דברים.
"הוא עדיין קיבל אותי. אני הדוגמה הכי טובה, עם כל הקשיים. הוא תמיד אמר תודה ותמיד כיבד, כולם תמיד בגובה העיניים. בעיניו כולם שווים. אני רוצה להגיד תודה לבורא עולם, שזכיתי בימים האחרונים לבקש סליחה. הוא חיבק ונישק אותי, ובעזרת השם הוא יגאל אותנו וישלח לנו משיח ותהיה תחיית המתים, ושבעזרת השם שאבא שלי יהיה שליח בבית המקדש".
5+הבן שיר לוי נפרד בדברים קצרים וטעונים: "אני יכול להגיד לך דבר אחד – אתה תמיד היית איתי גבר. תמיד מדבר עם העיניים שאומרות הכול. לא היינו צריכים מילים. אתה יודע שתמיד תמיד הייתי למענך ולא משנה גם אם כעסתי. ואני תמיד אהיה למענך. אני יכול להגיד לך שאתה יכול להיות רגוע. אני אוהב אותך ומבקש ממך סליחה ומחילה ואני מוחל לך על הכל אבא, אני אוהב אותך".
5+חברו של ישי, השדרן דידי הררי, ספד לו: "אדם מיוחד, חד, חכם. כזה שאומר 'הייתי, עשיתי, חוויתי, נפלתי וקמתי, חייתי'. הוא אמר: 'לא כדאי לתת לבן אדם כבוד אחרי מותו, חבקו את האדם עוד בחייו'. מעבר לשירים יש את ישי האדם, שנותן כבוד לשפה העברית, שמדבר בגובה העיניים. היו לי הרבה שיחות עם ישי, בעיקר הוא אמר, 'עוד בחייו, תנו לאדם כבוד'. שנשמתו תהיה צרורה בצרור החיים. אנחנו נשמע אותו, נשיר אותו, האדם לא מת כל עוד חושבים עליו ושומעים אותו. נשמתו והחוכמה שלו תישאר איתו".
