האי אל היירו, המרוחק ביותר מבין האיים הקנריים של ספרד, נחשב בעבר לקצה המערבי ביותר של העולם הידוע. כיום, הוא מהווה יעד למטיילים המחפשים חוויה אותנטית ובתולית, הרחק מהמוני התיירים. בעוד איים כמו טנריף מושכים מיליוני מבקרים, אל היירו נותר כמעט ללא מגע יד אדם, עם 4,100 תיירים בינלאומיים בלבד בשנת 2024.
1+הסיבה לבידודו של האי טמונה בהיעדר תשתיות תיירותיות מסורתיות: אין בו מלונות נופש גדולים ואין טיסות ישירות מחוץ לאי. המעוניינים להגיע נדרשים לקחת מעבורת מטנריף או מטוס מדחף. באי, המתגאה ברמזור יחיד, הקליטה הסלולרית מוגבלת, וההתמצאות מסתמכת על המקומיים.
אל היירו, המכונה אי 1,000 הרי הגעש, הוא ביתם של כ-12,000 תושבים לצד 500 מכתשים געשיים פתוחים. נופו הדרמטי עוצב על ידי זרמי לבה במשך אלפי שנים, וכולל יערות ירוקים מיסטיים ובריכות מים בצבע טורקיז המוקפות בצוקים שחורים. האי משתרע על פני מגוון אזורי אקלים המשתנים לאורך היום.
1+עמק גולפו, לב ליבו הכלכלי של האי, מתאפיין באקלים טרופי ובמטעי פירות וכרמים עתיקים, כולל חווה קולקטיבית המבוססת על פרמקלצ'ר. האי שמר על שושלת יין מרשימה, ששרדה את מגפת הפילוקסרה האירופית.
הישגו הגדול ביותר של האי טמון במאמציו להפוך ליעד בר-קיימא המופעל כולו על ידי אנרגיה מתחדשת. תחנת הכוח ההידרו-רוחית 'גורונה דל ויינטו' מייצרת יותר ממחצית החשמל הנצרך באי, ובשנת 2019 שברה שיא עולם עם 24 ימים רצופים ללא שימוש בדלקים מאובנים. עמדות טעינה חינמיות לרכבים חשמליים והנחות לפאנלים סולאריים משלימים את המהפכה הירוקה.
