מסע הקטל הבוקר בארבעת מוקדי הירי בשרון ובקו התפר אינו "עוד פיגוע" בסטטיסטיקה המדממת של השנים האחרונות. הוא קריאת השכמה אחרונה, מהדהדת ומצמררת, שנכתבה בדם ותוך שפיכות דמים של חפים מפשע. מותו של הנרצח בשטח ופציעתם של יתר הנפגעים הם תוצאה ישירה של מחדל אבטחה מטורף ומתמשך, שעליו התחננו והתריעו תושבי האזור במשך תקופה ארוכה – אך זכו להתעלמות מוחלטת.

אירוע הטרור המתגלגל הזה, שבו רכב מחבלים בודד הצליח לעבור באין מפריע בין כוכב יאיר, צור יצחק, צור נתן וסלעית, חושף קונספציה ביטחונית מסוכנת ומעוותת. בשעה שיש כאלו בדרג המדיני ובמערכות התקשורת שנוטים לדברר ולהתדלק השכם והערב את "אלימות המתנחלים", בוחרים לעצום עיניים מול מציאות מבהילה: מספר דו-ספרתי של פיגועי טרור ערבי רצחני מדי יום ביהודה ושומרון.
זה מתחיל באבנים, בבקבוקי תבערה, בסנוורי לייזר ובשריפת שדות, וכשמערכת הביטחון אינה מגיבה ביד ברזל – זה מתפרץ כאירוע קיצון מתוזמן היטב עם אמצעי לחימה חמים וירי קטלני בלב יישובים אזרחיים.

השאלות הקשות חייבות להישאל כאן ועכשיו, ולאחר שעה ארוכה של מצוד: איפה נמצא צה"ל? הבוקר קיבלנו את התחושה הקשה שצבא ההגנה לישראל פשוט לא נמצא באירוע. בשעה שמחבלים מנהלים מסע הרג חופשי סמוך לקו התפר, חיל האוויר נותר מנוטרל והסתפק בכלי טיס משטרתיים בלבד.

במלחמה מול טרור מתפרץ, מדינת ישראל חייבת להחזיק כלי טיס בלתי מאוישים זמינים באוויר, שמסוגלים לזהות, לסכל ולחסל רכב מחבלים תוך שניות – ולא להמתין שעה ארוכה עד לחבירה קרקעית.
נכון, האחריות הרשמית מתחלקת באופן יבש בין צה"ל באיו"ש לבין משטרת ישראל בתוך הקו הירוק. אך הטרור אינו מכיר בקווי הפרדה חוקיים. הדרג המדיני והביטחוני נכשל פעם נוספת בתכלול האירוע ובהבנה הבסיסית שפריצה מיהודה ושומרון לעורף המדינה היא אירוע צבאי לכל דבר ועניין.

הפיגוע המזעזע הזה הוא מיקרוקוסמוס מדויק ומפחיד למה שעלול להתפרץ עלינו בזירה הזו בעתיד הקרוב. הפעם מדובר היה ברכב אחד עם שני מחבלים שהותיר אחריו שובל של נפגעים ונרצח. דמיינו רק תרחיש בלהות, לא דמיוני בכלל, של עשרה רכבים כאלה שפורצים בו-זמנית מיהודה ושומרון לשטחי ישראל. האירוע הזה כבר לא יסתיים בשישה נפגעים, אלא בשישים הרוגים חס וחלילה.
אם הדרג המדיני ומפקדי הצבא לא יתעוררו מייד, ישנו את הוראות הפתיחה באש, יגבירו את האבטחה הפיזית בקו התפר ויפעילו את חיל האוויר באגרסיביות נגד רכבי מילוט – אנו נגלה ששגרה מסוימת כבר לא תהיה כאן. ה-7 בוקטובר הבא כבר דופק על דלתות יישובי השרון, והפעם לא נוכל לומר שלא ידענו.
