מבקר המוזיקה והעיתונאי אבי שושן ספד הבוקר (ראשון) בתוכנית "ישראל הבוקר" בהגשת טל מאיר, לזמר ישי לוי שהלך הלילה לעולמו בגיל 63. שושן חשף בשידור החי כי לוי נפטר לאחר התמודדות ממושכת עם מחלת ריאות קשה, אשר החמירה בעקבות עישון כבד לאורך השנים ושימוש מסיבי בסמים בעברו.

אבי שושן שיתף ברגע שבו קיבל את ההודעה הרשמית מעורך התוכנית, חגי, ונזכר במפגש אישי ואינטימי שהיה לו עם הזמר ברכבו הפרטי, מפגש שבו הבין כי הוא מסיע אגדה חיה.
שושן תיאר בגילוי לב את הנסיעה המשותפת ואת מצבו הבריאותי של לוי: "אני קמתי מההודעה של חגי העורך, שסיפר לי, ופתאום נזכרתי: פעם אחת נסעתי באוטו והקפצתי איתי את ישי לוי, והוא ישב אצלי באוטו. נסעתי עם ישי לוי והוא דיבר ואמר לי: 'קח אותי לפה, לבית שלו שם בתל כביר'. הייתה לי איזה חצי שעה נסיעה איתו, ואמרתי לעצמי: 'אבי, תזכור את הרגע הזה, אתה מסיע אגדה'.

"הוא ישן לי באוטו, ואמרתי לו: 'ישי, למה אתה חייב לעשן?', והוא ענה לי: 'אין מה לעשות, אני חייב סיגריה'. והסיגריות היו אלה שהרגו אותו בסוף. הייתה לו בעיה של מחלת ריאות קשה. במשך שנים זה פגע בו מאוד – העישון הכבד והסמים שהוא לקח. בגלל זה הוא גם כמעט ולא הופיע כבר בשנותיו האחרונות. הוא היה בעיקר עושה הקלטות, ובקושי מצליח לקיים הופעות מלאות. הוא הלך הלילה, נפטר ממחלת ריאות".
במשך הריאיון, פירט שושן על המשמעות העצומה של ישי לוי למוזיקה המזרחית, על ההיסטוריה שלו לצד ענקי הז'אנר ועל השיקום המרתק שלו מהתהומות של החברה הישראלית, שהפך לסיפור השראה עבור רבים.

שושן ניתח את הקריירה המפוארת ואת ציר הזמן המוזיקלי של לוי: "ישי לוי הוא סוף של אדם שהוא אגדה מוזיקלית ישראלית, אחד המוזיקאים הגדולים ביותר שהיו לנו פה. בחור שגדל בראש העין בכלום, בשום דבר, בשנות ה-60 וה-70, וצמח להיות אחד הזמרים הגדולים ביותר. הוא פרץ בסוף שנות ה-80, הוא היה חבר טוב של זוהר ארגוב והם היו ביחד חבורה.
"אחד השירים הראשונים שלו זה 'רקדי' ו'תלתלים שחורים' – שירים שבעצם המציאו מוזיקה מזרחית חדשה, שהייתה מאוד קצבית, מאוד כיפית ומאוד ים-תיכונית כזאת. אם אנחנו מדברים על האבולוציה, יש את חיים משה, אחרי זה ישי לוי, ואז הגיע אייל גולן שהיה האבולוציה החדשה שבאה אחריו. ישי לוי היה הרוקסטאר של שנות ה-90. כל האירועים, כל השמחות – המוזיקה שלו זה מה שליווה".

אבי שושן הרחיב על הנפילה והשיקום הגדול, תוך מתן קרדיט מלא לרעייתו: "הוא במשך שנים לא הופיע כי היו לו חיים מאוד קשים ולא פשוטים עם התמכרות לסמים ידועה, ובשנות האלפיים הוא עשה קאמבק מטורף. הוא פשוט אשתו איריס – ופה חייבים להגיד את זה על איריס אשתו שלא עזבה אותו כל השנים הקשות, שיקמה אותו ודאגה לו שיעמוד על הרגליים.
"היא תמיד אומרת לי: 'הוא אבא של הילדים שלי, אני אוהבת אותו', גם כשהיה לא פשוט בכלל עם ישי. היא עברה איתו דברים והחזירה אותו, ואז הוא פתאום פרץ עם 'ריקוד רומנטי', חזר עוד פעם, והפך להיות סיפור מעורר השראה של בן אדם שהצליח לצאת מהמקומות הנמוכים ביותר של החברה – מקומות של עוני, של פשע ושל סמים. לצאת מזה, להשתקם ולחזור להיות זמר ראוי ומוצלח עם שירים מדהימים, ועשה עוד 20 שנה מוזיקליות מדהימות. לצערנו, אולי לזה זה נגמר".
