accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

מונדיאל

00ימים
00שעות
00דקות
00שניות
לאיזור המונדיאל המלא >>

עם סגל נוצץ וכוכבים בכל עמדה: מי תצליח לעצור את צרפת?

בן גביש

בן גביש

לפני 18 דקות

0

like

0

dislike

האכזבה לפני שלוש וחצי שנים עדיין יושבת עמוק בראש של הצרפתים • כעת, כשהסגל של ה"טריקולר" רק משתבח, נבחרת צרפת יודעת שפחות מזכייה לא תתקבל בחשבון • השחקנים מוכנים, המאמן רווי בניסיון וצרפת יודעת שאם יש מישהו שיכול לעצור אותה - זאת רק היא בעצמה


מונדיאל 2026

כדורגל נבחרות הוא עניין דורי, על זה קשה לערער. מכיוון שלא מדובר בקבוצה עם אפשרות רכישה של שחקנים, אלא נבחרת שמתבססת על אזרחיה, קשה ליצור עליונות מוחלט וכמעט שלא קורה מצב בו יש איזון מוחלט בין כל החוליות במגרש. מצב זה משפיע על הרבה נבחרות בטורניר הנוכחי: ברזיל מגיעה ללא מגנים איכותיים מספיק, ספרד חסרה חלוץ ברמה העולמית, השוער האנגלי פיקפורד אף פעם לא פרץ גבוה ובארגנטינה הבלמים מבוגרים וכבדים.

maximize-image
images-count9+
ללא פגמים. נבחרת צרפת | צילום: שאטרסטוק

לעומתן, יש נבחרת אחת שבעשור האחרון הפכה ליצרנית שחקנים מספר 1 בעולם עם שמות מהטופ האירופי – הנבחרת הצרפתית. ה"טריקולור" הגיעו בעשור האחרון לשלושה גמרים מתוך ארבעה טורנירים, הישג אדיר שמעיד על עליונות כמעט מוחלטת. אמנם זה נגמר עם זכייה אחת בלבד, אך העובדה שגם הפעם צרפת מגיעה כמועמדת בכירה להניף את הגביע ממחישה שההפסדים ב-2016 ו-2022 רק הגבירו אצלם את הרעב.

חשוב לציין שאל העשור הנוכחי צרפת הגיעה אחרי עשור כושל בגזרת הנבחרות. לאחר השנים האדירות בין 1996 ל-2006, בהן הניפה את גביע העולם ב-1998 (לראשונה בהיסטוריה) והגיעה לגמר ב-2006, צרפת נכנסה לעשור פושר שבו חזרה להיות "עוד נבחרת". זידאן פרש, הנרי התגבר, כשגם ויירה ומקאללה כבר לא היו בשיאם.

maximize-image
images-count9+
הסמל של הדור הקודם. זידאן | צילום: שאטרסטוק

המשבר הגיע לשיאו במונדיאל 2010. הצרפתים, עם סגל לא רע בכלל שכלל את פרנק ריברי, אריק אבידל, פטריס אברה ועדיין את הנרי, פשוט קרסה והודחו כבר בשלב הבתים. ביורו 2012 ומונדיאל 2014 צרפת לא הצליחה לעבור את רבע הגמר, שבמתכונתו הקודמת של היורו היה בסך הכל שלב אחד אחרי הבתים. כעת, 12 שנים אחרי, צרפת כבר שכחה את העשור הקשה וחזרה לפסגת הכדורגל העולמי.

חיזוק בין הקורות

הוגו לוריס היה השוער הצרפתי במשך כל העשור הקודם וגם מעט אחריו. שחקנה של טוטנהאם בעבר היה אהוב מאוד על המאמן דידייה דשאן ואף מונה להיות קפטן הנבחרת, אך לא הגיע לשיאים גבוהים ברמה הקבוצתית כאשר ההישג הכי גדול שלו היה גמר ליגת האלופות ב-2019 עם התרנגולים – בו הפסידו לליברפול. כעת, אחרי שהקפטן פרש מהמדים הלאומיים, אפשר להגיד שצרפת התברכה בשוער טוב ממנו – מייק מיינאן.

maximize-image
images-count9+
היורש. מייק מיינאן | צילום: שאטרסטוק

שוערה של מילאן אינו צעיר ומתקרב לגיל 31, אבל זה כבר כמה עונות שהוא מוכיח את היותו בין השוערים הטובים בעולם. למרות העונה החלשה של קבוצתו, מיינאן ספג העונה פחות משער למשחק בליגה האיטלקית (35 שערים ב-37 משחקים) ושמר 14 פעמים על רשת נקייה. לעומת קודמו בתפקיד, מיינאן רשם הישג גדול עם קבוצתו כשזכה עם ה"רוסונרי" באליפות בעונת 2021/22. אך אין ספק שכדי לעקוף את לוריס גם בתודעה הלאומית – עליו להביא את גביע העולם.

חומה הגנתית

אחרי חששות גדולים במחנה הצרפתי, דידייה דשאן הכחיש את הידיעות והודיע כי וויליאם סאליבה יצטרף למחנה האימונים של הנבחרת. הבלם הבכיר של נבחרת צרפת, שזכה באליפות עם ארסנל וגם הפסיד בגמר ליגת האלופות, אמור להיות המנהיג של החלק האחורי. סאליבה לא גדל כהבטחה גדולה ובצרפת כלל לא דמיינו שיהפוך לשחקן נבחרת – אך הבלם של ארסנל לא נתן לביקורת להשפיע אליו והפך לאחד הבלמים הטובים בעולם, אם לא הטוב שבהם.

maximize-image
images-count9+
הבלם הטוב העולם? וויליאם סאליבה | צילום: שאטרסטוק

לצידו ישחק ככל הנראה בלמה של באיירן מינכן דאיו אופמקאנו. לעומת עונות קודמות, אופמקאנו היה העונה חלק מרוטציה שביצע קומפאני ופתח בפחות משחקי ליגה (על אף שהיה כשיר). אחת הסיבות לכך, מעבר להגעתו של ג'ונתן טאה מבאייר לברקוזן, היא שאופמקאנו קיבל תדמית (יש להגיד שבצדק) של בלם שרושם לפחות טעות אחת קריטית בכל משחק. בזכותו ניסיונו והאתלטיות שלו הצרפתי מצליח לתקן חלק לא קטן מהן, אך אין ספק שמדובר בנקודת חולשה שדשאן אמנם מכיר אך יצטרך להתמודד איתה פעם נוספת.

אל שני הבלמים יצטרף גם איברהימה קונאטה מליברפול. אחרי עונת האליפות הגדולה, בה סיפק משחק הגנה אדיר לצד חברו וירג'יל ואן דייק, קונאטה ביחד עם כל ליברפול רשם עונה פחות טובה. למרות זאת, עדיין מדובר בבלם מעולה וכגיבוי נהדר לשני הבלמים הפותחים.

maximize-image
images-count9+
האופציה בצד שמאל. תיאו הרננדז | צילום: שאטרסטוק

בצדדי ההגנה לצרפת יש מספר אופציות טובות. על העמדה השמאלית יתחרו לוקה דין, אקס ברצלונה ושחקן אסטון וילה בהווה ותיאו הרננדז שעבר בקיץ לליגה הסעודית. מדובר בשתי אופציות לא רעות, אך לאחר עזיבתו של הרננדז את הרמה הגבוהה של הכדורגל האירופי, נראה כי זו העמדה החלשה ביותר של צרפת על המגרש. בימין הדברים כבר נראים אחרת. מי שאמור לפתוח הוא הבלם/מגן המצוין של ברצלונה ז'ול קונדה, כשכגיבוי לו דשאן זימן את מאלו גוסטו מצ'לסי.

שאלת הקישור

חוליית הקישור הצרפתית מתחלקת לשני חלקים: ותיקים וצעירים. בחלק הצעיר ניתן למצוא את אורליאן טשואמני בן ה-26 מריאל מדריד ואת וורן זאיר-אמרי בן ה-20 מפ.ס.ז', כאשר בחלק הוותיק תמצאו את אדריאן ראביו בן ה-31 שמשחק במילאן ואת הקשר הלא נגמר אנגולו קאנטה בן ה-35 שעבר לאחרונה לפנרבחצ'ה הטורקית. בהנחה שדשאן ישחק עם שלישייה התקפית, רק לשניים מתוך ארבעת השמות יהיה מקום בהרכב הפותח.

maximize-image
images-count9+
עם מי הוא ישחק? אוליאן טשואמני | צילום: שאטרסטוק

וכאן נשאלת השאלה עם מי דשאן יבחר לפתוח. בשלושת משחקי ההכנה האחרונים המאמן הצרפתי שילב בין שני הדורות: מול ברזיל וחוף השנהב פתחו טשואמני וראביו ומול קולומביה פתחו קאנטה וזאיר-אמרי. משחק ההכנה האחרון של צרפת יוכלו להצביע על הצמד שבו דשאן ייבחר, כאשר את רוב הדקות צפוי לקבל טשואמני ולצידו קשר מתחלף מבין השלושה.

כאב הראש החיובי

כאשר מגיעים לחלק ההתקפי במגרש, דשאן צפוי לסבול מכאב ראש חיובי. למרות שיש הטוענים כי חוליית ההתקפה של המאמן ברורה לחלוטין (במיוחד לאחר פציעתו של אקטיקה חלוצה של ליברפול), דשאן יכול להפתיע – ויש לו הרבה אופציות שיעזרו לו עם זה.

maximize-image
images-count9+
אלוף אירופה פעם שנייה ברציפות. עוסאמן דמבלה | צילום: שאטרסטוק

את העמדה בקישור ההתקפי יתפוס שחקנה של מנצ'סטר סיטי ראיין שרקי. הקשר המוכשר היה צריך בסך הכל עונה אחת באצטדיון ה"אתיחאד" כדי לגרום לכולם להבין שהוא מהטובים בעולם. הצרפתי נכנס לנעליים של קווין דה בריינה והבישולים המרהיבים פשוט לא הפסיקו להגיע (מקום שני בפרמיירליג עם 12), מה שגם הוכיח שמדובר בשחקן עם יכולת מסירה נדירה. עם שליטה טובה בשתי הרגליים וטכניקה שרוב הכדורגלנים רק יכולים לחלום עליה – שרקי מגיע כדי להוביל את צרפת הכי רחוק שאפשר.

השלישייה ההתקפית תהיה ככל הנראה אמבפה, דמבלה ואוליסה. אלוף אירופה בפעם השנייה ברציפות וזוכה כדור הזהב, דמבלה, אמנם רשם עונה פחות טובה מבחינה מספרית (10 שערי ליגה העונה לעומת 21 בעונה שעברה) אך את המקום שלו בהרכב של דשאן אף שחקן לא ייקח. המהירות, המחויבות והיכולת מול השער הפכו את דמבלה לחלוץ הפותח של הנבחרת.

maximize-image
images-count9+
אחד השחקנים הטובים בעולם. מייקל אוליסה | צילום: שאטרסטוק

לצידו ישחק מייקל אוליסה, שהפך העונה לאחד השחקנים הטובים בעולם. הצרפתי הצעיר השתלט על אגף ימין של באיירן מינכן ופשוט הפך למכונה בלתי ניתנת לעצירה. עם דריבל ברמה הגבוהה ביותר, יכולת מסירה אדירה וגם בעיטה קטלנית – אוליסה הוא שחקן שכל מאמן רוצה שיהיה לו בסגל.

אך הכוכב ההתקפי של צרפת הוא כמובן קיליאן אמבפה. החלוץ של ריאל מדריד רשם עונה אישית אדירה, שלוותה בפספוס ברמה הקבוצתית. בגיל 27, אמבפה מגיע למונדיאל שלישי כשעד עתה הוא לא הסתפק בפחות מלהגיע לגמר. ביחד עם הצמד ההתקפי והתוספת המרשימה מהספסל – אין סיבה שהכוכב הצרפתי לא ישחק גם בטורניר הנוכחי באצטדיון "מטלייף" שבניו ג'רזי ב-19/07.

maximize-image
images-count9+
ירשום עוד הופעה בגמר? | צילום: שאטרסטוק

לצד השלישייה ההתקפית ניתן למצוא גם שמות גדולים נוספים שיישבו על הספסל כגון: דזירה דואה ובראדלי בארקולה המוכשרים מפ.ס.ז' שאמורים לקבל את חולצת ההרכב בכל נבחרת אחרת, ז'אן פיליפ מטטה העוצמתי מקריסטל פאלאס והכוכב של אינטר, שזכה עמה באליפות נוספת העונה, מרקוס תוראם. מי שיעדר מהטורניר הוא חלוצה של טוטנהאם רנדל קולו מואני – שהחמיץ ברשלנות את המצב האחרון של צרפת בגמר הקודם ב-2022.

הדמות על הקווים

בפעם האחרונה, ולאחר 14 שנה בתפקיד, דידייה דשאן יעמוד על הקווים במונדיאל כמאמן צרפת. הכוכב המקומי, שהיה הקפטן של הנבחרת בזכייה הראשונה ב-1998, נהיה אחד הגדולים בהיסטוריה לאחר שהפך לראשון שזוכה במונדיאל כשחקן וכמאמן. אחרי שהציל את הנבחרת והפך אותה למכונה המשומנת שהיא – דשאן רוצה לרשום עוד היסטוריה מבחינתו ולהשיג עוד גביע ל"טריקולור".

maximize-image
images-count9+
המאסטר על הקווים. דידייה דשאן | צילום: שאטרסטוק

התחזית

מבחינת הצרפתים, כל תרחיש בו הם לא זוכים בגביע יהיה אכזבה, וכשמסתכלים על הסגל מבינים שהציפיות בפריז אכן מוצדקות. האיכות לא נותנת מקום לספק – מדובר בנבחרת הכי טובה על הנייר בטורניר. אך בכדורגל איכות לא תמיד מספיקה, כשהחיבור בין השחקנים הוא זה שיקבע את התוצאות של הצרפתים. חשוב גם להזכיר שבזמן שהציפיות בשמיים, לצרפת יש רק מה להפסיד. לכן, דשאן צריך לדעת לא ליפול לרעש הציבורי והתקשורתי ולהמשיך להתנהל במקצועיות – וכך אולי להפוך את הצרפתים לגרסת הכדורגל של ה"דרים-טים".

חלוקת הבתים

כתבות נוספות

לכל הכתבות >>
לאיזור המונדיאל המלא >>
עקבו אחרינו גם ב-Google News