מליאת הכנסת אישרה במהלך הלילה (בין רביעי לחמישי) את הצעת החוק להארכת תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים בקריאה ראשונה, כאשר כעץ החוק יחזור לוועדת החוקה, שם יגובשו הניסוחים הסופיים של החוק שצפוי לשנות מן היסוד את דיני ההתיישנות הפליליים ולאפשר פתיחת תיקים שנחשבו סגורים במשך שנים ארוכות.
2+ההצבעה על הצעת חוק העונשין, עברה באווירה קונצנזואלית חריגה בנוף הפרלמנטרי. שבעה חברי כנסת נכחו באולם ותמכו במהלך, כאשר אף חבר משכן לא התנגד או נמנע.
ההחלטה הציבה תשתית משפטית חדשה שתסייע להילחם בתופעה הקשה: "מוצע להשוות באופן מלא את תקופת ההתיישנות בעבירות מין שנעברו בקטין בתוך המשפחה ועבירות המין שנעברו בקטין שלא בידי בן משפחה. החוק יאריך את תקופת ההתיישנות כך שמניינה הרשמי והחוקי יחל אך ורק בהגיעו של הנפגע לגיל 33 – וזאת, כאמור, ללא שום הבחנה או הפרדה ביחס לזהות הפוגע, בין אם הוא בן משפחה, אחראי או אדם זר".
2+המשמעות האופרטיבית בשטח היא הרחבת רשת האכיפה באופן חסר תקדים, המאפשרת להעמיד לדין פושעים גם בחלוף עשרות שנים מיום ביצוע המעשה. לעניין עבירות המין החמורות ביותר המוגדרות בספר החוקים, תתאפשר מעתה הגשת כתבי אישום פליליים עד הגיעו של הנפגע – שהיה קטין חסר ישע בעת הפגיעה – לגיל 48.
בדברי ההסבר הרשמיים שנלוו להצעת החוק של ח"כ אליהו רביבו, פורטו הנימוקים המקצועיים והפסיכולוגיים הרבים שהובילו את המחוקקים להבין כי המצב המשפטי הקיים דורש תיקון דחוף והתאמה למציאות החברתית בשטח.
2+המחוקקים התייחסו לחסמים הנפשיים שמונעים מילדים להתלונן בזמן: "עם השנים עלה בבירור כי גם בעבירת מין שנעברה בקטין שלא בתוך המשפחה או על ידי האחראי עליו, טמון קושי משמעותי ביותר בעיבוד הפגיעה ובחשיפתה בפני הרשויות. הדבר נכון במיוחד מאחר שפעמים רבות, אף אם הפוגע אינו מוגדר כבן משפחה רשמי, הוא עדיין אדם הקרוב מאוד לקטין ונהנה מאמונו. בשל כך מוצע לקבוע לעניין עבירות מין שנעברו בקטין תקופת התיישנות מורחבת וזהה, בין שהעבירה נעברה בתוך המשפחה ובין שנעברה מחוצה לה".
התיקון הנוכחי מכיר בכך שתהליך ההבשלה, עיבוד הטראומה והיכולת של נפגע לגייס את כוחות הנפש הנדרשים כדי להתייצב מול המערכת המשפטית ולחשוף את פגיעתו, לוקחים פעמים רבות שנים ארוכות – ללא קשר לשאלה האם הפוגע הוא דוד, מורה, קרוב משפחה או שכן מהרחוב.
