מליאת הכנסת נקלעה היום (רביעי) למבוי סתום ודרמטי, כאשר ועדת הקלפי המיוחדת סיימה את ספירת מעטפות ההצבעה החשאית והודיעה רשמית כי אף אחד משני המועמדים לתפקיד מבקר המדינה לא הצליח להשיג את הרוב החוקי הדרוש של 61 חברי כנסת. בעקבות הקריסה המסתמנת של המשמעת הקואליציונית בסבב הראשון, הודיעה מזכירות הכנסת על היערכות מיידית לפתיחה מחודשת של הקלפיות מאחורי הפרגוד לצורך קיום סיבוב שני ומכריע שיקבע מי יחליף את המבקר המכהן וייכנס לתפקידו ב-4 ביולי 2026.
5+התוצאות הרשמיות של ספירת הקולות, שהותרו לפרסום דקות ספורות לאחר נעילת הקלפי המיוחדת במשכן, היכו בתדהמה את חברי הכנסת והשרים שנכחו במליאה וחשפו תמונת מצב פוליטית מורכבת ומפותלת במיוחד. השופט בדימוס יוסף אלרון רשם הישג מרשים וזכה לתמיכתם של 60 חברי כנסת, מרחק קול בודד מהכרעה מוחלטת של המערכה כולה.
מנגד, עורך הדין מיכאל ראבילו רשם אכזבה קשה וזכה לתמיכתם של 57 חברי כנסת בלבד, תוצאה הנמוכה משמעותית מגודלה התיאורטי של הקואליציה. הנתונים הללו מוכיחים מעל לכל ספק כי חברי כנסת לא מעטים מתוך שורות הקואליציה ניצלו את חסות החשאיות של הפרגוד כדי לנקום בהנהגה או להביע את מחאתם הסמויה, והעניקו את קולם דווקא לשופט אלרון, שזכה לעדיפות בקלפי על פני המועמד שסומן על ידי לשכת ראש הממשלה.
5+התוצאה הנוכחית מהווה מכה פוליטית ישירה וכואבת לראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר הפך את המאבק על מוסד הביקורת המשפיע למבחן כוח עליון ליציבות ממשלתו. מפלגות הקואליציה המרכזיות, בהובלת עוצמה יהודית והציונות הדתית, התייצבו בימים האחרונים באופן פומבי מאחורי מועמדותו של עו"ד ראבילו והגדירו אותו כבחירה המועדפת על המחנה הממשלתי.
עם זאת, מאחורי הקלעים גורמים בכירים במפלגות החרדיות הביעו בימים האחרונים הסתייגויות גלויות וקשות ממועמדותו של ראבילו, בעיקר בשל הזיקה המקצועית ההיסטורית שלו כמי ששימש כעורך דינו האישי של נתניהו – דבר שעורר חשש כבד לנראות הציבורית של מוסד הביקורת.
5+חוסר שביעות הרצון הזה, לצד קולות פנימיים בתוך הליכוד שהביעו הערכה פומבית לשופט בדימוס אלרון, תורגמו בפועל לעשרות "פתקים לבנים" או עריקות ישירות בקלפי, שהותירו את ראבילו בעמדת נחיתות משפילה לקראת המשך היום. נתניהו ניסה להשפיע על הבחירות עד לרגע האחרון ואף ישב עם חברי כנסת רבים במטרה לשכנעם להצביע עבור ראביליו.
מזכירות הכנסת הבהירה לחברי הבית את ההנחיות והכללים המשפטיים החדשים שינהלו את סיבוב ההצבעה החוזר שיתחיל בקרוב במליאה. על פי חוק יסוד: מבקר המדינה, הכללים משתנים לחלוטין ברגע שהמערכת נכנסת לסיבוב שני: "במידה שאף אחד מהמועמדים אינו זוכה לתמיכתם של 61 חברי כנסת לפחות בסבב הראשון, תתבצע הצבעה חוזרת בין שני המועמדים – ואז יוכרז כמועמד הנבחר מי שזכה לרוב קולות חברי הכנסת המשתתפים בפועל בהצבעה (גם אם מספר הקולות הכולל שלו הוא נמוך מ-61)".
5+משמעות הדבר היא שבסיבוב השני חוק ה-61 מבוטל, וכל קול הופך לקריטי. המועמד שיצליח לגייס ולו קול אחד יותר מיריבו מתוך חברי הכנסת שיבחרו לגשת אל מאחורי הפרגוד ולהטיל את מעטפתם לקלפי – יוכתר כמנצח הרשמי, וייכנס ללשכת המבקר רבת העוצמה ב-4 ביולי 2026.
המאבק המתוח על מוסד מבקר המדינה מייצגת את החשיבות האסטרטגית שרואה המערכת הפוליטית בתפקיד זה, המהווה את אחד החסמים המרכזיים מול התנהלות משרדי הממשלה, השירות הציבורי והגופים המבוקרים. הליך הגשת המועמדויות הגיע לשיאו השבוע, כאשר שתי תפיסות עולם התנגשו במשכן: מחד, השופט בדימוס יוסף אלרון שהציג ניסיון שיפוטי ארוך שנים וממלכתי, ומנגד עו"ד מיכאל ראבילו שהגיע מהשוק הפרטי אך לווה בצל פוליטי כבד בשל קרבתו לראש הממשלה.
5+ראבילו אף ניהל בימים האחרונים סבב שיחות אישיות וחשאיות עם שורה של חברי כנסת מהאופוזיציה בניסיון להפיג את החששות באשר לניגוד עניינים פוטנציאלי והצהיר בצורה חד-משמעית כי "אם אבחר לתפקיד מבקר המדינה, אפעל באופן עצמאי לחלוטין וללא שום מחויבות פוליטית לאף גורם" – אך דבריו לא הועילו לחסום את המפלה בקלפי.
