חקירתו הנגדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי הגיעה היום (שלישי) לסדרת פיצוצים מילוליים, כאשר נתניהו איבד את סבלנותו מול שאלות התובע יונתן תדמור והכריז באולם "איי רסט מיי קייס". הדיון עסק בפגישה השנייה והמוקלטת שקיים נתניהו עם נוני מוזס ב-13 בדצמבר 2014, ימים ספורים לאחר פיזור הכנסת, ובמערכת הלחצים מאחורי הקלעים של עולם התקשורת.

התובע, עו"ד יונתן תדמור, הציג לנתניהו את עמוד 22 מחקירתו במשטרה, שבו הודה כי חברי הכנסת יריב לוין וזאב אלקין "לא ראו נחת" ו"לא היו מאושרים" כשביקש מהם לבדוק את החוק המרוכך בעיצומה של פגרת בחירות, בעודו מוביל מהלך פומבי נגד החוק. תדמור טען כי הדבר גרם להם אי-נוחות מכיוון שנתניהו ניסה בחדרי חדרים לקדם חוק שייטיב כלכלית עם מוזס.
נתניהו התקומם מיד על הדוכן: "הוא [החוקר] שם מילים בפי. לא, הוא אומר להם אני רוצה להעביר את החוק, הוא שם בפי את הדברים האלה ואני אומר אני בטוח שהם לא רוו נחת מהרעיון של להעביר את החוק. מה התגובה שלהם? אני לא זוכר, מה אני פסיכולוג? התשובה שאני לא יכול לנתח מה עבר במוחם זה עניין ספקולטיבי. הם אמרו בסוף שזה לא אפשרי. לגבי תגובתם האמוציונלית – הם לא רוו נחת ואין אפשרות כזאת, מה אתה מכניס?".

נתניהו המשיך והסביר את הרציונל שלו מול מוזס: "בכלל לא נכון. הם לא אמרו שאני רוצה, הם אמרו שהם בודקים אם זה אפשרי או לא אפשרי. הם נתנו לי את התגובה שלא אפשרי. במהלך מערכת בחירות לך תנסה להיכנס לרביט הול הזה – אי אפשר להעביר את זה, קיבלתי אישור לזה. ולפי שיטתך לא הייתי צריך להגיב את זה, בדיוק ההפוך, אבל אני בא ואומר לו אין אפשרות. יש אפשרות להעביר חוק מרוכך אחרי הבחירות אם נדרש לכך".
הדרמה הגדולה באולם התפתחה כאשר עו"ד תדמור הציג כתבות מחמיאות שפורסמו ב"ידיעות אחרונות" כלפי אנשי ימין מובהקים כמו נפתלי בנט ואיילת שקד באותה תקופה, כדי לסתור את טענת נתניהו שהעיתון מונע מאג'נדת אולטרה-שמאל שמטרתה להפיל את הימין.

נתניהו הגיב בציניות ובזעם חריף, תוך שסנגוריו פלטו "איי רסט מיי קייס": "הם לא אנשי ימין מובהקים. הם יצרו קשר עם רבים מיריביי גם בתקופה ההיא ומן הסתם גם עם נוני מוזס. הם ידעו בדיוק מה הם עושים כבר באותה תקופה ואתה פשוט עוזר לי, אני חייב להגיד לך… יו קנט בי סיריאס (אתה לא יכול להיות רציני). כל אחד הבין שהאנשים האלה אופורטוניסטים והם אספו חומרים אגב מהמשרד שלי כשהם עבדו בו, כשהם אספו את החומרים האלה והוציאו אותם בידיעות אחרונות, כל מיני דפים עם סימנים שלי שרק להם היה גישה לזה".
נתניהו המשיך לתקוף את השופטים והתובע: "כנראה כשהם אספו את זה היה מגע התחלתי. כבודכם אתם לא נאיביים אתם מכירים את האנשים האלה, לא סתם הלכו והקימו ממשלה עם מפלגות שתומכות באחים המוסלמים, לא סתם. אדם לא עובר תהפוכה כזו, הוא מקנא בראש שיש לו את הדבר הזה, וידיעות אחרונות הבינו את זה. נוני הוא שחקן פוליטי ראשון במעלה, הוא מזהה את החוליות החלשות, איפה אתה יכול להוציא את הכבשה המשתרכת… והנה אנחנו תומכים באנשי ימין. אנשים שפעלו להפיל [את הממשלה]".

התובע תדמור הציג לנתניהו את עדותו של המו"ל דובי איכנולד ושל נוני מוזס מ-2017, לפיה נתניהו פנה במוצאי שבת בכעס רב לאיכנולד, וזה תיווך מול מוזס כדי לעצור חשיפה פוגענית נגד שרה נתניהו, והידיעה אכן נדחתה ולא פורסמה. תדמור שאל מדוע נתניהו משתמש באדם פרטי כידיד משותף וכציר סמוי ולא במערך הדוברות.
נתניהו השיב בנחרצות: "איכנולד פרסם את הספרים שלי, אחד הראשונים… יש לו קשר, ידיד שלי וידיד של מוזס, צריך להבין זה דבר ראשון. הקשר נולד מתוך רצון שלי לייצר ציר, הוא פשוט היה… הוא העלה את זה, הוא רצה לעשות שלום ביני לבין נוני חד משמעית, זה מה שהוא רצה. הוא לא היה איש קשר סמוי, הוא היה ידיד משותף של שנינו. וזה רק בגישה מעוותת שיצרתם שכל מגע אנושי הוא פלילי. אתם יודעים כמה פעמים פניתם למוזס שהיה לכם את היד בתאגיד שלו והיה לכם סיפור מטורף עם דפים שלמים עם כותרות, על מה אתם מדברים? תבדוק את עצמך. זה דבר כה אבסורדי שאין לו בסיס".

נתניהו הסביר את הרקע לכעסו ולשימוש בערוץ עוקף דוברות: "כנראה שפעם ביחס לאשתי, ואמרתי לו [לאיכנולד] – רק כלפי מוזס הלכתי לאחרים, רק שלאחרים יכולתי לפנות ישירות ולנוני לא יכולתי לפנות ישירות, לא רציתי לנרמל את היחסים… [הייתה] איומה על רעייתי, איומה.
"אני בהחלט כועס ואומר, ואמרתי לכם את זה. אז משתמשים בקשר האישי שיש לי עם דובי איכנולד ואני פונה למוזס דרכו? מה קורה כאן? אז הייתה לי גם עסקה מושחתת עם שוקן ועם אחרים? אותו דבר, ההבדל היחידי שפה יש ידיד משותף לשנינו ואני פונה דרכו, ביג דיל".

רה"מ פירט את הסיבה לנתק הרשמי מול ידיעות אחרונות: "בעקבות לדעתי המשפט של עוזרת הבית, ליליאן פרץ, שבעקבות הדבר הזה – חסר תקדים, לא יודע אם זה קרה בכל שנות קיומה של המדינה, לדעתי לא קרה – כשהם שמו את כתב התביעה בעמוד שלם, דבר שהוא סותר את כל הנורמות האפשריות, נוצר נתק ולא חידשתי אותו. אחרים לא עשו את זה… פה השארתי את הקשר במידה שהיה להרו".
בסיום הדיון, לחץ תדמור על נתניהו לגבי הפגישה המוקלטת השנייה מ-13 בדצמבר 2014, שנקבעה לפי עדות ארי הרו כדי לעדכן את מוזס שאין היתכנות לחוק לפני הבחירות. תדמור שאל מדוע נתניהו המשיך להקליט בסתר את השיחות אם לא האזין להן ומדוע לא התייעץ עם עו"ד דוד שמרון או וינרוט על "ההצעה המגונה" של מוזס.

ראש הממשלה חשף את האסטרטגיה מאחורי הקלטות המדיה: "לא קרה שום דבר בשיחה הזו, אמרתי לך, שיחת שני שועלים שלא יצא ממנה כלום, הוא אמר דברים אני אמרתי דברים… שמרון אכן הסביר לי מה מותר ומה אסור להקליט. הגעתי עם שתי מטרות: מטרה אחת [לבלום].
"סיבה שנייה – להיות מסוגל להפיץ את זה בתסריט דומסדיי (יום הדין). לא הצלחתי למנוע, הפסדתי את הבחירות, אין ברירה – אני חושף את החומר כדי להראות לציבור שמי שעומד מאחורי כל החוק הזה, זה לא בלתי חוקי, אבל מי שעומד מאחורי זה מבחינה ציבורית זה נוני ולא חופש העיתונות. אז בשביל מה הייתי צריך לחזור לשמרון?".

נתניהו חתם את עדותו להיום באמירה נוקבת נגד הפרקליטות: "מטרתי הייתה לחשוף את מוזס כפוליטיקאי-על שמפעיל ח"כים למטרותיו. זה בהחלט חריג כשאתה בא להציל את הקול הייחודי בישראל, לשבור את המונוליטיות הזו המטורפת שיש במדינה… שהייתה במדינה הזו שלא הייתה בשום דמוקרטיה. אז כן, בהחלט חשבתי מוזס מקליט אותי, עשיתי הקלטה נגדית. מי שפעל לבלום את החוק ומקבל עיתונות איומה מועמד כאן לדין. הכל הפוך, עולם הפוך".
