מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) דוח חריף ונוקב, הבוחן את החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת לשנת 2024. הדוח חושף הפקרות פיננסית, כשלים ארגוניים וחששות ממשיים לעבירות על החוק בקרב המפלגות בישראל, וקורא לכנסת להתערב באופן מיידי כדי להבטיח את החזרת מיליוני השקלים האבודים מכספי הציבור לקופת המדינה, כאשר גובה הגרעון הוא 81 מיליון ש"ח. בוגי יעלון וכחלון מצויינים בדוח כראשי סיעות שמסרבים להחסיר את החובות.
8+הביקורת על מפלגת הליכוד הובילה לקביעת דוח לא חיובי וקנס בסך 150,000 ש"ח, בעקבות שני ליקויים חמורים. המבקר גילה כי ב-41% מכרטיסי האשראי – השווים ל-16,346 כרטיסים, וב-46% מההעברות הבנקאיות בוצע תשלום עבור יותר ממתפקד אחד, לעיתים קרובות ללא שום קשר משפחתי או שמות משפחה זהים ביניהם.
אנגלמן הדגיש בדוח את חומרת הממצאים: "ההתנהלות שנחשפה בדוח לגבי תהליכי ההתפקדות בליכוד, במסגרתה נעשה שימוש באותו אמצעי תשלום עבור מתפקדים שונים ללא קיום מערך בקרה הולם, היא חמורה. מדובר במצב המעלה חשש לתשלום דמי חבר בידי אחר – דבר שעלול להוות עבירה פלילית. הכללת מתפקדים אלו בספר הבוחרים עלולה ליצור הטיה בבחירת המועמדים לכנסת".
8+המבקר הוסיף ומתח ביקורת על כך שהליכוד התעלם מאזהרות קודמות: "גם בביקורת לתקופה השוטפת הנוכחית הועלה כי הסיעה לא קיימה בקרה הולמת על תהליך ההתפקדות, וכי היא לא נקטה אמצעים אקטיביים לאימות זהותו של כל אחד מהמתפקדים ושל אמצעי התשלום שלו כמתחייב.
"לא ניתן לצאת ידי חובה בהסתמכות פסיבית על הצהרת המתפקד, אלא על הסיעות מוטלת החובה לקיים מערך בקרה הולם, מקיף ואפקטיבי על תהליך ההתפקדות וגביית דמי החבר ולהפעילו בזמן אמת ובאמצעות כלים אקטיביים לאימות זהותו של כל מתפקד ושל אמצעי התשלום המשמש אותו. לפיכך חלה על הסיעות החובה לבדוק ולאמת כבר במועד הרישום את פרטיו של כל מתפקד אשר משולמים בגינו דמי חבר".
8+בנוסף לכך, נחשפו ליקויים כבדים בניהול משאבי האנוש בליכוד: "התגלה ניהול לקוי של משאבי אנוש הכולל מתן תוספות שכר והעלאות שכר לעובדים ותיקים, וכן העמדת רכבים צמודים לפעילי מנהלה – כאשר חלקם כלל אינם רשומים כעובדי הסיעה. כלל ההטבות הללו ניתנו על סמך החלטות שהתקבלו בעל פה, ללא כל תיעוד בכתב, וללא מנגנון סדור המבוסס על קריטריונים ברורים".
סיעת העבודה קיבלה דוח לא חיובי ונקנסה בסך של 75,000 ש"ח לאחר שביצעה עקיפה של הוראות החוק שנועדו להגביל את מקורות המימון של הסיעות ולהפחית את תלותן במערכת הבנקאית ובגופים מסחריים.
8+בדוח מפורט המנגנון החשבונאי המדויק שבו בוצעה ההפרה: "ההלוואה בסך של 1.6 מיליון ש"ח נלקחה על ידי חברת בית ארלוזורוב בע"מ, תאגיד מפלגתי שבשליטת הסיעה (להלן – החברה), ומתוכם סך של 750 אלפי ש"ח הועבר כהכנסה לסיעה בספטמבר 2024. בנוסף, הסיעה חתמה על ערבות לכל ההלוואה האמורה".
הסיעה טענה להגנתה כי הכספים הועברו בשל מצוקה תזרימית ועיכוב בקבלת כספי המימון הממלכתי בגין הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ב-2024, דבר המהווה לשיטתה פרקטיקה מותרת.
8+אולם המבקר הדף טענה זו והציג את גלגול הכספים הסיבובי שבוצע בהמשך: "ואולם, ממכלול הנסיבות עולה כי בענייננו, אין המדובר בהעברת כספי החברה לסיעה במהלך עסקים רגיל, אלא וכעולה מהחלטת דירקטוריון החברה, המדובר בלקיחת הלוואה לצורך העברתה לסיעה. זאת ועוד, בהתאם לביאור לדוח הכספי של החברה, הלכה למעשה הסיעה השיבה בשנת 2025 סך של 800 אלף ש"ח לחברה המלווה, בשם החברה וכנגד סך זה הונפק לסיעה שטר הון מאת החברה. על כן מדובר בהפרה של הוראות החוק בנושא".
הדוח חושף כי המפלגות "ישראל ביתנו" ו"חזית יהודית לאומית" – עוצמה יהודית השתמשו בכספי מימון המפלגות לצרכים משפטיים אישיים של מנהיגיהן. המבקר אישר את ההוצאה באופן חד-פעמי, אך הציב תמרור אזהרה נוקשה לעתיד: "הביקורת העלתה כי שתי הסיעות עשו שימוש בכספי המימון הממלכתי של המפלגה כדי לממן הליכי תביעות לשון הרע אישיות של יושבי ראש המפלגות. מבקר המדינה קבע כי לפעם זו ההוצאה תוכר כ'הוצאות תעמולה והסברה' בשל הסברי הסיעות באשר לזיהוי ולחיבור ההדוק שבין שם היו"ר למפלגה. עם זאת, המבקר קבע כי על הסיעות לגבש לאלתר נוהל סדור וכתוב שיסדיר כל מימון עתידי של הוצאות משפטיות מכספי הציבור".
8+המבקר הבהיר כי הגשת נוהל לא תעניק חסינות אוטומטית למפלגות: "מטעמי זהירות יובהר כי גם בהנחה שיש נוהל כאמור, ואף שהתקבלה החלטה פרטנית מכוחו, הביקורת תבחן בעתיד אם הוצאה משפטית תואמת את תנאי ההגדרה של "הוצאות" שבסעיף 1 לחוק, ואם היא עומדת בעקרונות החוק ובחובת השמירה על כספי הציבור בנסיבות אותו מקרה. זאת, בדומה לבחינת כל הוצאה והוצאה שמוציאה סיעה במהלך התנהלותה השוטפת או במהלך תקופת הבחירות".
הפרסום הנוכחי של דוח מבקר המדינה מהווה חלק מפעילות פיקוח רחבה להסדרת יושרתן הפיננסית של מפלגות ישראל, הפועלות תחת חוק מימון מפלגות. בשנים האחרונות, הסיעות פיתחו שיטות לעקיפת החוק, כמו ההלוואות הסיבוביות של מפלגת העבודה דרך חברות בת, או הזנחה של מנגנוני הפיקוח על זהות המתפקדים, כמו הליקויים החוזרים שנמצאו בליכוד.
הדוח מצביע על מגמה מדאיגה של גירעונות בקרב רוב הסיעות בכנסת. ל-10 סיעות מכהנות קיים גירעון נצבר בסכום כולל של כ-81.2 מיליון ש"ח. כתוצאה מכך, הסיעות נאלצות לעשות שימוש שוטף בכספי המימון הממלכתי שנועדו לפעילות שוטפת – כמו שמירה על הקשר הרעיוני, הציבורי והפוליטי עם הבוחרים במהלך הקדנציה – כדי לכסות גירעונות שנגררו ממערכות בחירות קודמות.
8+מיליוני שקלים אבודים ממפלגות עבר: הדוח מפרט תמונת מצב חמורה של כספי ציבור שלא הושבו לקופת המדינה על ידי 9 מפלגות שכבר אינן מיוצגות בכנסת וחדלו מלהתקיים: 7 מפלגות טרם השיבו כספים אלו: למרצ ישנו חוב בגובה 15.8 מיליון ש"ח, לצל"ש 15.1 מיליון ש"ח, לעצמאות 4 מיליון ש"ח, לבית היהודי 3.2 מיליון ש"ח, להתנועה הירוקה 3.2 מיליון ש"ח, לדרך ארץ 2.7 מיליון ש"ח, ולבל"ד 338 אלף ש"ח.
שתי מפלגות נוספות סיימו את כהונתן עוד בשנת 2021 כשיש בידן עודפי כספים, אך נמנעות מהשבת העודפים הללו שנותרו בקופתן לאוצר המדינה כנדרש: מפלגת תל"ם ברשות בוגי יעלון המחזיקה ב- 2.3 מיליון ש"ח וכולנו בראשות משה כחלון שיש בידיה 1.4 מיליון ש"ח.
8+מבקר אנגלמן סיכם בפנייתו הנוקשת לכנסת: "על כלל הסיעות להשתמש באופן זהיר ומושכל בכספי המימון הממלכתי הניתנים להן מכספי ציבור… המציאות שבה ל-10 סיעות מכהנות יש גירעונות מצטברים בסך כולל של 81 מיליון ש"ח ו-9 מפלגות שחדלו מלהתקיים אינן מחזירות לאוצר המדינה חובות עתק של כ-44 מיליוני ש"ח, או נמנעות מהשבת עודפים בהיקף של כ-4 מיליון שקלים שנותרו בקופתן – אינה עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות והאחריות הציבורית שלהן. אני קורא לכנסת לתת את הדעת על נושא זה, כדי להבטיח את החזרת החובות לאוצר המדינה ולמנוע הישנות של מקרים כאלה בעתיד".
