בחודשים שלאחר טבח 7 באוקטובר דאגה מערכת הביטחון להסיר את עמודי הרשתות החברתיות של החטופים בשבי חמאס, במטרה שמידע אודותם לא ייפול לידי הארגון הרצחני. בין העמודים שנמחקו היה זה של עמית בוסקילה הי"ד, סטייליסטית מצליחה עם אלפי עוקבים, שאחד השיקולים להסרת חשבונה היה תמונה שלה על מדים עם תג יחידת המודיעין המסווגת בה שירתה.
4+לאחר שגופתה של עמית חולצה מעזה והיא הובאה לקבר ישראל רצתה המשפחה לשחזר את חשבון האינסטגרם שלה שיהווה זיכרון. מה שדחף לכך היה גם הסיבה שלא נשארו לה כמעט תמונות כי רובן היו בפלאפון עימו נחטפה. למרות שגורמי הממשל ומטה החטופים במשרד רה"מ ניסו לסייע בשחזור החשבון של עמית הם נתקלו בסירוב פעם אחר פעם. בעקבות כך החליט אחיה סיאל לא לוותר ופתח במאבק משפטי מול חברת 'מטא'.
"קצת נחת, להנות מהאור של עמית"
את המערכה המשפטית על זכרה של עמית ניהל עבור סיאל חברו לספסל הלימודים, עו"ד אבימור חדידה מתל אביב, שרתם את הכלים המקצועיים כדי להשיב את חשבון האינסטגרם. "הניסיון היה להגיע לתוצאה הרצויה מחוץ לכותלי בית המשפט", מספר חדידה ל-C14 על מכתבי ההתראה המפורטים שגוללו בפני 'מטא' את סיפורה של בוסקילה. חדידה ציין כי "היום הרשתות החברתיות הן כמו אלבום דיגיטלי. והתחושה היא תחושת סיפוק, להעניק למשפחה קצת נחת, להנות מהאור של עמית ז"ל".
4+"זה מרטיט את הלב, כואב ומשמח באותה מידה", מספר סיאל ל-C14 על הרגע שבו גילה שהמאבק צלח. "קמנו בבוקר, ראינו את ההודעה ורצנו ישר לראות את זה בעיניים. לרשום את השם שלה ולראות פתאום את העמוד חוזר, עם כל העוקבים והתמונות, זה רגע שבו הכול צף", הוא מספר.
האח השכול תיאר את סערת הרגשות: "מצד אחד זה כואב לראות את אחותי ככה, זורחת ופורחת בתקופת השיא שלה, וזה מחזיר אותך לתחושת הפספוס, מה העולם הפסיד, איזה פרח נקטף. מצד שני, זה הזיכרון היחיד שנשאר לנו". כששאלנו מה הדבר הראשון שחיפש בעמוד, הוא עונה בלי להסס: "חיפשתי את השמחה שלה. היא הייתה הצגה מהלכת, ילדה שמחה ותזזיתית. ישר הלכתי לסרטונים שבהם היא צוחקת ומסתלבטת עם חברות, פשוט רציתי לשמוע שוב את הצחוק שלה".
4+סיאל מספר על הקשר הקרוב עם אחותו היחידה: "היינו אחים שמעבר לקשר הדם היו פשוט חברים הכי טובים. אני הייתי האח הגדול ששומר ודואג, ותמיד נדהמתי מהאומץ שלה. לא היה בה פחד. היא הייתה ציפור חופשייה שכל מקום שרצתה להגיע אליו, הגיעה. יום אחד היא פשוט התקשרה ואמרה לי: 'עברתי לגור בדובאי'. כזאת הייתה אחותי, מדהימה מכל הבחינות. המסר של עמית תמיד היה לחיות את היום כאילו אין מחר, היא פשוט רצה להגשים כל חלום שצץ לה בראש בלי לעצור".
הזיכרון האחרון
הזיכרון האחרון ממנה היה מערב החג האחרון שלהם ביחד, בשישי לאוקטובר. "ישבנו רק אני והיא לשיחה ארוכה", הוא משחזר. "כולם כבר נרדמו ומצאנו את עצמנו לבד, בלי טלפונים ובלי טלוויזיה כי אנחנו שומרי שבת. דיברנו על העתיד, על החיים ועל הקריירה שלה כסטייליסטית. היא בדיוק סיפרה לי על פרויקט חדש שהיא מתחילה וממש היו לה ניצוצות בעיניים. אמרתי לה 'עמית, אני גאה בך שפורצת את כל הגבולות'. תמיד הייתי מסתכל עליה בהערצה על האומץ הבלתי מוסבר שלה. היא פשוט הייתה גדולה על העולם הזה בכמה מידות".
4+מלבד חשבון האינסטגרם, המשפחה מקדמת גם בניית מקווה להנצחתה של עמית. "בירכנו על כך שהיא חזרה לקבורה בארץ ישראל כי הבנו שזה רצון השם", אומר סיאל. "בנינו לה ציון גדול ומפואר, ועכשיו אנחנו באמצע גיוס כספים להקמת מקווה טהרה על שמה בכרמי גת. זה פרויקט שחשוב לנו מאוד להדגיש", הוא מסכם, "אנחנו רוצים שהאור שלה ימשיך להאיר דרך המקווה הזה, ושכל מי ששומע עליה ייקח ממנה את הכוח לחיות בלי פחד ולהגשים חלומות".
